גל:
כבר מההתחלה ידעתי שזה לא יהיה רעיון טוב.
אני יודע ששקד נוטה לקחת דברים כריפוי לנפש שלה ,ואני יודע שהיא מחזיקה את עצמה הרבה כל כך עד שהיא משחררת, ואז שזה קורה היא כבר לא שולטת בזה.
וזה בדיוק מה שקרה, ברגע שלבשה את השמלה השחורה הזאת שהטריפה אותי וגרמה לי לבהות בה כל הערב שכבר לא שמתי לב לכמה היא שתתתה ידעתי שזה יהיה לא טוב.
הדרך שבה רקדה שמחה כל כך. הפחידה אותי,החיוך הנמרח על פניה היה שקרי ,האלכוהול גרם לו ,לעיתים אני לא מבין איך היא ממשיכה לחיות פה ,היא בטח רואה את עצמה כחלשה אבל אני לא חושב שפגשתי משהו יותר חזקה ממנה.
אני לא שופט אותה בכלל ,גם לא שלקחתי ממנה את הכוס המי יודע כמה וגם לא שצעקתי עליה בחדר המלון ,אני פשוט דואג לה ,וזה משגע אותי שהיא לא דואגת לעצמה.
כשגררתי אותה למלון שהייתה כבר חצי מחוקה ,היא אמרה לי שהיא שותה כדי לשכוח ,כדי לא להרגיש כאב ,הלב שלי התכווץ למילותיה ומה כבר יכולתי להגיד לה?
שאני מבין אותה ?כי אני לא.
שזה מסוכן? שהיא בסוף תפגע בעצמה? היא יודעת את זה כבר.
אז נשארתי חסר מילים.
מי אני שאגיד לה להיות חזקה ? מי יודע אם אני הייתי מחזיק מעמד במקומה. אבל הדאגה שלי אליה לא השאירה אותי אדיש.
ברגעים שראיתי אותה יושבת בספסל הרחוב הנטוי ,הלב שלי קפץ מדרגה ,שיכור מבוגר נצמד אליה וגרר אותה איתו ,עורי הצטמרר ומיד זינקתי עליו ,היא נפלה לידיי, היא הייתה מחוקה לגמרי.
לא היה לי זמן להזדעזע ממה שהיה יכול לקרות לה אם לא באתי.
שום זכר לשפיות לא הייתה בה והיא לא הפסיקה לצחוק.
ואז היא קראה לי שוב בשמו.
אדם.
אני שונא את זה שהיא רואה אותי כמוהו.
אני שונא את מה שהוא עשה לה.
אבל אני לא יכול להגיד שאני שונא אותו.
הוא אח שלי גם אם לא מאבא, הוא עדיין אח שלי.
וגם אם הוא פגע בי ,אני עדיין מרגיש קשר אליו.
פעם שיויתי שהוא ישתנה , עד שהפסקתי לקוות.
השלמתי עם המציאות ,ניתקתי כל רגש שהיה קיים עבורם בליבי.
אבל הנה היא שוב מזכירה לי ,שאני אח שלו.
אנחנו דומים ,היא רואה אותו בעיניי, בקולי.
אני שונא את זה.
ויותר מהכל אני שונא שהיא עדיין חושבת עליו ,הוא פאקינג שבר לה את הלב בלי לחשוב פעמיים.
אבל היא עדיין תרצה אותו ,עדיין תתגעגע והכי גרוע עדיין תראה אותו בי.
שהיא פתחה את עיניה ,היא לא הסתכלה עליי אותו הדבר.
היא הסתכלה עליי כאילו הסתכלה על אדם שהיא אוהבת.
וזה לא היה אליי ,בראשה היא הסתכלה על אדם.
הרגשתי את ההרגשה של איך המבט האוהב שלה מרגיש .
איך זה מרגיש שהיא שמה את הלב השברירי שלה בידיי.
״תנשק אותי״ היא הפצירה ,מבטה היה חולמני ,ואני דיי בטוח שהיא לא ראתה שום דבר ברור.
לא חשבתי לעולם שהיא תגיד לי את המילים האלו.
גם אם לעיתים היא עיניינה אותי ,לא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות.
לא חשבתי שאי פעם היא תוציא את המילים האלו משפתיה.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
