שקד:
התיישבתי במיטה בחדרי ותחושת בחילה נוראית עברה בי.
הסכין הייתה ממש מולי יכלתי לקחת אותה ולגאול את עצמי מכל הכאב.
אבל משהו בליבי רצה להלחם , משהו שלא הכרתי לפני זה, מין תחושה כזו קטנה ממש של הגנה של תקווה,ששומרים עליי,שהסוף של הסיפור שלי לא צריך להסתיים פה.
קמתי והלכתי הלוך ושוב בחוסר אונים, אני יכולה ללכת לישון אצל נעמה ואני יכולה ליסוע בחזרה לפנימייה ,האפשרות של לפנות לאדם עלתה בי אבל מיד שללתי אותה.
לכן כתבתי הודעה לנעמה
את/ה: אני באה לישון אצלך סבבה?
נעמה❤️: בכיף אבל שלא תחשבי שאת לא אומרת לי בדיוק לאן נעלמת את חייבת לי כמה הסברים.
נאנחתי והכנסתי את הפלאפון לכיס , החלפתי לחולצה וורודה שנדיר למצוא אצלי בארון כזה צבע ,אבל החלטתי לשים אותה ,ומכנסי ג'ינס ,לקחתי תיק ושמתי בו את הבגדים שאני בדרך כלל לובשת הכי המון, כמה מוצרי טיפוח את כל האיפור שברשותי , מטען,אוזניות,כמה פיז'מות ,מברשת שיניים, וסכין.
ולא אני לא הולכת להשתמש בו ,אבל אני מרגישה בטוחה איתו מוגנת.
ולא רק בשביל לפגוע בבן אדם אחר ,אלא גם בשביל לפגוע בעצמי. ככה אוכל לדעת שמתי שאני רוצה אני יכולה לברוח מפה לתמיד.
להעלם.
סגרתי את התיק הגדוש וירדתי מהמדרגות מביטה בסלון הריק .
השעה הייתה מאוחרת ושתהן ישנו ,הלב שלי רעד בפחד שחשבתי על זה שמחר בשעה הזאת הוא ישן פה בחדר לידי ,פתחתי את הדלת לבחוץ ומשב רוח רענן היכה בי והתחלתי לרוץ לא מביטה לאחור.
-
"נו תסבירי לי,למה נעלמת שקד? את יודעת מה עבר עליי" נעמה חיבקה אותי ואני נשבעת שכמעט ובכתה.
"אני לא יודעת אם את רוצה לשמוע" אמרתי תוך כדי שאני משחקת בכרית הוורודה במיטתה.
"אני רוצה תאמיני לי"
"אני לא ממש רוצה לדבר על זה" קיוויתי שתבין את הרמז ותניח לי לנפשי אבל הכרתי את נעמה והפעם היא לא תוותר לי.
"שקד" היא אמרה בטון מוכיח
"נעמה" עניתי לה באותו הטון מרימה את עיניי אליה בנעץ מוקצן "אני מעריכה אותך ממש נעמה ותאמיני לי שאם הייתי מספרת את זה למשהי זו הייתה לך ,אבל זה באמת קשה לי תביני אותי טוב?" אמרתי בקול רך.
"טוב אני אפסיק לחפור לך אבל בבקשה שקד תשמרי על עצמיך אני דואגת לך"
הנהנתי בשקט .
"את רוצה שנרד למטה לאכול משהו?" היא שאלה בהיסוס.
הנהנתי וירדתי אחריה.
אח שלה רועי ישב בספא והבנתי למה היו רעשים של גברים מהסלון,אבל רועי ישב לבד אז הוא דיבר עם עצמו?
נעמדנו ליד השיש והיא הוציאה כמה מצרכים .
"נעמה מה את מכינה?" רועי שאל תוך כדי שהתעסק בפלייסטישן שלו בריכוז.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romantikהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
