נעמה התהפכה מצד לצד לידי ואני הבטתי בתקרה ,לא מצליחה להרדם .
המחשבות שלי לא עזבו אותי לרגע , הגוף שלי כאב ,והלב שלי רעד עדיין ודפק במהירות ופחדתי שהוא לא יפסיק לעולם.
הבטתי בפניה השלוות של נעמה ,איך היא מצליחה להיות כל כך רגועה כל הזמן,הכל ברור לה תמיד. אני מקנאה בה כל כך על זה.
_
הבוקר הגיע איכשהו ואם אפשר לשנוא את קרני השמש יותר משכבר שנאתי אז זה קרה.
הייתי עייפה עדיין בלי דקה של שעות שינה והשמש בישרה לי שעליי לקום.
נעמדתי והערתי את נעמה בעדינות מזיזה את כתפה ,היא פתחה את עיניה בצבע חום שקד , החלון היה מולי והשמש לא הפסיקה לסנוור את עיניי "בוקר טוב שקדי" היא חייכה,וקרן אור פגעה בעיניי
"יום הולדת שמח שקדי" הפלאשבק היכה בי.
וראיתי שחור נחתתי במהירות על המיטה והחזקתי את ראשי ,שמעתי צפצופים והתחלתי לצרוח, נעמה קמה בבהלה והחזיקה בי ,לא באמת ראיתי אותה ראיתי צל בדמות שלה שמתקרב אליי וקולה הבהול דיבר אליי מתוך הצפצופים שבאוזניי, ואז פתאום זה הפסיק.
הבטתי בה והורדתי את ידיי מראשי הוצאתי אוויר בהקלה. "את בסדר?" היא הושיטה לי מים ,לקחתי אותם ושתיתי בלגימות קטנות והחזרתי לה את הבקבוק. רועדת מעט.
"תודה" אמרתי וקמתי מהמיטה ,מקווה שהיא לא תחפור לי על זה עוד ,אמרתי לה תמיד שאני לא אוהבת שקוראים לה שקדי, היא תמיד הייתה אומרת שזה ממש יפה, אף פעם לא יכולתי לספר לה באמת למה אני שונאת את הכינוי הזה וכמה רע זה עושה לי.
_
חזרתי מהתיכון פותחת את הדלת עם היעד מול עיניי ,החדר שלי והמון שירים.
הסלון היה ריק ועליתי לחדר שלי כמתוכנן .
אמא עמדה שם עם עוד ילדה ,נערה שגבה היה מופנה אליי.
הבטתי לא מבינה ,מה הן עושות לי בחדר??
"שקד הגעת" אמא הבחינה בי וחייכה.
הנערה הסתובבה וזיהיתי אותה,זיהיתי יותר מידי טוב.
"למה הגעת" אמרתי לתוך חלל האוויר בקור ,הרגשתי שהלב שלי דופק חזק יותר ,והדם שלי רתח.
"איך את מעזה להופיע פה!" הטחתי בה.
אמא הביטה מהצד והבעה דאוגה על פניה .
"שקד אני באתי ל-" היא אמרה והתקרבה חצי צעד.
"תעופי לי מהחדר אור!" קטעתי אותה והצבעתי על הכניסה. היא יצאה עם פניה מושפלות.
"אמא אני לא מאמינה שהבאת אותה" אמרתי בהתרסה ,היא הביטה בי ולא אמרה דבר ידעתי איזה דברים נוראיים היא חושבת עליי עכשיו ובכללי ,היא לא מבינה איפה הילדה שהיתיי ששיחקה עם אחותה בחצר ,היא לא מבינה ולא יודעת כלום. היא פשוט התעלמה מהכל.
****
עבר:
ארמון החול שבניתי התפרק שוב .
אוף אני לא טובה בזה! הבטתי באור שהצליחה לבנות מגדל גדול מבלי שהתפרק ,אבא נשק לראשה "כל הכבוד אורילה" הבטתי בה בקנאה ,רציתי גם שינשק אותי ככה ,הוא בחיים לא מנשק אותי ,רק מתי שאני בונה משהו יפה או מצליחה במשחק שקנה לי שמתאימים צורות . אני לא אוהבת את המשחק הזה ,אני חושבת שמשחקים צריכים להיות מהנים למה גם בזה מנסים ללמד אותי דברים?
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
