שקד:
עם שסוף השבוע התקרב לו שכחתי כבר מכל הצרות שלי שהשארתי לי איי שם בביתי. מאבא שלי שחזר לביתי לאחר שנים שלא ראיתי את פניו,מאחותי שלא הפסיקה לחפור לי בהודעות ולהתקשר אליי עד שלבסוף ניפצתי את הפלאפון וזרקתי אותו מחלון ביתו של אדם,שום חלק מהעבר כבר לא רדף אותי ,בבקרים הוא התעורר לידי והגן עליי מקרני השמש ,בלילות הוא חיבק אותי ועטף אותי בזרועותיו כך שלא חוויתי שום סיוט,והפלאפון שלי נופץ אז הקשר האחרון שלי אל הבית שלי נותק.
כך שלפחות קצת הרגשתי חופשייה מזכרונותיי ,חופשייה מהעבר האיום שלי.
גל התעלם ממני כאילו לא הייתי קיימת.
בכל פעם שעברנו אחד ליד השנייה ברחבי הבית הוא לא העיף מבט לכיווני בכלל.
למה הוא כל כך כועס עליי?
זה כאב לי שהוא מתנהג ככה ,כי למרות שלא הייתי המון זמן איתו בפנימייה ,הרגשתי שהקשר שלנו היה עמוק ,חלקנו המון רגעים ביחד שם ,וזה דיי כאב לי שזה ככה עכשיו.
שכבנו במיטה של אדם, שאני מחובקת בזרועותיו והוא מלטף את זרועי בחמימות ורוגע.
אהבתי את הרגע הזה.
רגע שקט ורגוע רק של שנינו ,ריחו עטף אותי וגרם לי להתמכר אליו אפילו יותר ,שנינו שתקנו ,אבל אהבתי את השקט הזה ,כי העיניים שלנו דיברו
הפלאפון שלו צלצל,הוא נאנח וקם מהמיטה וענה לו "מה?" הוא אמר לאחר דקה של דיבור מהצד השני "טוב אני בא" ...."סגור"
"מאמי אני צריך ללכת" שיערתי שאני יודעת לאן זה ,לא באמת רציתי לחשוב על מה שהוא יעשה שם ,על האם זה מוסרי ,על האם בן אדם יסבול בגללו היום ,או אולי משפחה שלמה ,אז הנחתי לזה.
"אוקיי" אמרתי בשקט ושיחקתי בכרית בידי.
"היי אל תפחדי,גל בבית ואני אחזור עוד מעט" הוא התיישב לידי במיטה וליטף את ראשי .
הרמתי את ראשי להביט בו והנהנתי "טוב"
הוא נישק את ראשי נשיקה איטית ,ואז חייך חיוך קטן וליטף אותי "אדם תשמור על עצמיך טוב?" ליטפתי את ידו .
הוא הנהן ונתן לי חיבוק קטן ומהיר ועזב את החדר.
לא ממש רציתי להשאר לבד בבית עם גל שזה המצב בינינו ,לא רציתי לעזוב את אדם אפילו לא לשנייה, ולגמרי פחדתי מזה שהוא הולך לשם ,אל המקום שבו הדם נשפך כמו מים.
שכבתי במיטה עוד שעה ,מביטה לתקרה ,היה לי משעמם ,ובגלל שדיי זרקתי את הפלאפון שלי מהחלון לא ממש היה לי מה לעשות.
לבסוף קמתי מהמיטה והילכתי במסדרון הרחב של ביתם ,נכנסתי לדלת שחורה שנראתה בעיצוב עתיק וכבד ,החדר היה עם עיצוב דומה לדלת ,עם שולחן ענק וכבד ,נראה כמו חדר עבודה עתיק.
יצאתי מהחדר והמשכתי לפזז בדלתות בשיעמום , פתחתי וסגרתי דלת אחר דלת וכבר נאנחתי בשיעמום "את מחפשת את השירותים?" שמעתי קול עמוק מאחוריי שבאתי לפתוח עוד דלת ,אדם חזר כבר?
הסתובבתי למבטו התמוה של גל ,הוא עמד ממש מאחוריי ,ומרוב שעמד קרוב אליי כמעט נתקלתי בגופו שהסתובבתי.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
