עבר חודש.
חודש שאני והוא לא דיברנו מילה .
נעמה ואני השלמנו יותר נכון היא השלימה איתי ואני לא מבינה למה היא עדיין מנסה.
"נו שקד אנחנו חייבות ללכת" נעמה קפצה לי על המיטה וצחקקה.
חייכתי "נעמה אין לי חשק לזה עכשיו"
"את משקרת את תמיד אומרת את זה ואז את שותה כמו משוגעת, את חיית מסיבות ואת יודעת את זה" ,היא התחילה לדגדג אותי וצחקקתי ,נשכבנו שתינו על המיטה מביטות לתקרה.
"נעמה"
"מממ"? היא הביטה בי.
"אני אוהבת אותך" פרעתי את שיערה וצחקקתי.
"את שפויה?" היא צחקה בקול "מה נכנס בך את שתית משהו?"
צחקקתי "לא למה אסור לי להגיד שאני אוהבת אותך?"
"לאחרונה מרגיש לי שמשהו טוב קרה לך כאילו נהיית שמחה יותר" היא אמרה הבטתי הצידה נזכרת. אני יודעת את התשובה.
"אני פשוט הבנתי שאני לא צריכה גברים בחיים הם סתומים תמיד" קבעתי.
"את כל כך צודקת״ היא נשכבה והביטה בתקרה ״אבל תגידי לא באלי לחפור אבל מה באמת קרה בינך לבין אדם?" שיט היא אמרה את המילה.
קמתי מהמיטה נושמת נשימה עמוקה ומתיישבת תוך כדי "כלום"
"אוקיי סליחה ששאלתי" היא התרוממה וחיבקה אותי מאחורה. ונשענה על כתפי.
"הוא פשוט דביל טוב?" אמרתי בהתנצלות.
היא גלגלה עיניים "ספרי לי משהו שאני לא יודעת" צחקקתי
"אז מעולה אם זו הסיבה שאת שמחה יותר אני אדאג שאף גבר לעולם לא יתקרב אלייך שקדי"
צחקקתי
"חוץ מסטוצים" אמרתי במהירות והיא נעצה בי מבט מאשים והתחילה להרביץ לי עם הכרית צחקקתי ונשכבתי לאחור.
_
האורות הבהבו בעייני והמוזיקה רעשה.
כן לפעמים אני יכולה להשלים עם העובדה שאני אשכרה אוהבת מסיבות.
נעמה הביאה לנו משקאות ואני חיפשתי בעיניי פרצופים מוכרים.
טוב נכון פרצוף אחד מוכר שאני לא יודעת למה גם אם לא ארצה להחליף איתו מילה ברגע שאני נכנסת למסיבה או לתיכון אני אחפש אותו בעיניי . זה הרגל שאני לא יכולה להיפטר ממנו והנה ראיתי אותו .הוא נמצא ברחבת הריקודים אני משערת בכוס החמישית שלו לפי התנהגותו ,עם שלוש בנות צמודות אליו. גלגלתי את עיניי ,זונות.
הוא הביט בי,ועינינו נפגשו רק לרגע ,לשנייה.
מיד הורדתי את מבטי מעיניו לכל נקודה רק לא לשם.
אני ונעמה רקדנו צמוד ,והרגשתי את האלכוהול מתערבב לי עם המוזיקה בגוף מכיל אותי חייכתי בלי לשלוט על זה והזזתי את גופי.
עליתי על השולחן באמצע והתחלתי לרקוד כולם הסתכלו עליי ,ואהבתי להרגיש את זה ,להיות בבמה ,במרכז העניינים שלא מורידים ממני את העיניים .
הנעתי את ידיי על גופי מזיזה את ישבני מצד לצד , אסור לי לשתות.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
