אדם:
ברגע שהגעתי לאיזור של משפחת מאדיסימו ידעתי שהם בצרות.
כל הבית היה מפורק , שונה מהפעם האחרונה שהייתי פה ,היה נראה שהמצב לטובתינו, אז למה אבא שלי הקפיץ אותי?
הקפתי את הבית בזהירות תוך כדי שהרובה מוחזק בידי דרוך.
בום בום בום
שמעתי שלוש יריות מאחוריי , הסתובבתי במהירות וראיתי את שני האחים הגדולים של משפחת מאדיסימו ,הפניתי אלהם את הרובה.
"תעזוב אם אתה לא רוצה צרות" הם אמרו באיטלקית.
"חבל כי באתי בשביל הצרות" התגריתי בהם בחיוך צדדי.
"איפה אמא ואח שלי?" אחד מהם שאל אותי והשני הרביץ לו בתגובה,הוא לא היה אמור לשאול את זה .
"אתה לא צריך לדעת" אמרתי בשחצנות.
"בן זונה!" הוא הסתער והשני החזיק אותו .
הייתי צריך להכנס לבניין והם דיי חסמו אותו,לא יכולתי לירות בהם כי הם שניים ואני אחד ,ככה שגם אני אמות וזה לא בא בחשבון ,אני לא מבין איך תומר ואבא שלי הגיעו למצב הזה .שיט.
"אם אתה רוצה לראות את אמא ואח שלך שוב תיתנו לי להכנס" הצבעתי על האחוזה מאחורהם. "אני יכול לתת להם טיפול מיוחד בשמכם אם תרצו" אמרתי באכזריות.
אותו האח מלפני זה שלף צרור קללות ואז נאנח והכניס אותי.
נכנסתי אחרהם לאחוזה ,ריח הדם היכה באפי ,הבטתי בקירות שהיו מרוחים בדם ועיקמתי את אפי .
הבעיה שלי הייתה שמאז שעזבתי באותו היום ,עזבתי את המשימה ואת כל הקשר לתוכנית נגד משפחת מאדיסימו,וכרגע אין לי מושג מה הייתה המשימה של תומר ואבא שלי כך שאני לא יודע איך לפעול .
נכנסתי לחדר בעקבות הדם והקולות שבקעו ממנו.
שני אנשים היו מרוחים על הרצפה ומעלהם אבא ותומר מכים אותם למוות.
שני האחים נכנסו בריצה כשראו את שני אחיהם מתים תחתיי אחי ואבא שלי.
קרב יריות התחיל, עכשיו היינו שלוש נגד שתיים ,שלוש מיומנים וחזקים נגד שני האחים הגדולים של משפחת מאדיסימו,השניים היחידים שנשארו משוחררים מהם.
ידינו הייתה על העליונה לא היה להם סיכוי .
לבסוף הם הניחו את הרובים ברצפה ונכנעו כשהם יושבים על ברכהם ,תומר התקרב לירות בראשם עם פרצוף אכזרי .
אבא התקרב וסימן לו עם ידו לא לירות ,ואז הוא הביט בי וסימן לי לירות.
התקרבתי עם רובי לראשם ויריתי בהם אחד אחרי השני ,טיפות הדם שלהם ניתזו על חולצתי ועל ראשי.
***
יצאתי מהרכב עם תומר ואבא ,כל מה שעניין אותי היה לראות את פניה של שקד.
השעה הייתה שלוש בלילה ,ולא יכולתי להפסיק לחשוב אם היא בסדר , האם היא חווה סיוטים? האם היא הצליחה להרדם?
עליתי אל הקומה למעלה ונכנסתי אל החדר שלי , התקרבתי בזהירות אל המיטה,היא ישנה בשלווה שגופה מקומר ,אבל נשימותיה היו לא סדירות ומתוחות ,ליטפתי את גבה ברכות.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romantiekהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
