אדם:
אומרים שהקו בין שנאה ואהבה דק מאד.
בחיים לא התעמקתי במשפט הזה עד שראיתי את זה קורה במו עיניי.
"אני לא יכולה להסתכל עליך כבר ! אני שונאת אותך !"
המילים שלה הדהדו באוזני ,היא הביטה בי שאש תכולה בעיניה מתפרצת עליי.
היא לא רוצה אותך פה אדם תעזוב אותה לנפשה ,הרסת מספיק! גערתי בעצמי.
אבל קול אחר אמר לי להשאר, לתקן או להרוס לא יכולתי לעזוב ,לא יכולתי לשחרר אותה ככה ,שמה שהיא תזכור ממני זה שנאה וכמה פגעתי בה.
רציתי לתקן ואם לומר את האמת לא יכולתי לשלוט ברגליי שלא היו מצליחות ללכת משם.
היא החלה לרעוד והדמעות הרטיבו את לחייה התקרבתי באיטיות ,היא הביטה בי בפחד עם כל צעד שעשיתי לעברה עד שעמדתי במרחק נשימה ממנה.
וקרבתי אותה אל חיקי ,"מה אתה עושה אדם! תתרחק!" היא הרטיבה את חולצתי בדמעותיה והרגשתי אותה מרביצה לחזה שלי.
"אני שונאת אותך" היא המשיכה לתת לי בוקסים לחזה ולבכות בקול .
"אני יודע" ליטפתי את שערה בידי.
"אני לא סובלת אותך" היא נתנה לי עוד רצף של בוקסים.
"אני יודע" אמרתי בקול שבור, עוצם את עיניי עם כל בוקס שמגיע,זה מגיע לי.
"תפסיק! אתה לא יודע כלום" היא ייבבה. והתנשמה לי על החזה שכבר התעייפה מהמכות שנתנה לי.
שתקתי,לא היה לי עוד מה להגיד לה הייתי חדש בכל זה ,אף פעם לא ניסיתי להרגיע משהי שבוכה בצורה כזו.
הפעמים היחידות שהתמודדתי עם זה ,היו בנות שלא יכלו לקבל את זה שלא רציתי להזדיין איתן עוד, או משהו בסגנון.
אבל עכשיו זה היה שונה,פגעתי בה והיה לי אכפת ,היא שנאה אותי והיה לי אכפת. היא בכתה והיה לי אכפת.
הנשימות החמות שלה הורגשו על חזי וליטפתי את שערה בעדינות.
היא התנתקה ממני והביטה בעיניי, היא הייתה קרובה כל כך שעמדתי להשתגע.
היא הייתה מושלמת ולא היה לה איפור אחד על הפנים,עיניה הכחולות ברקו בגלל הדמעות,והעור הלבן שלה היה נקי וטהור.
"שקד בבקשה תאמיני לי ,אני לא ברחתי באותו יום, היה לי מושלם" ליטפתי את לחייה והיא עצמה את עיניה.
התענגה על מגעי לשנייה ואז פתחה את עיניה זורקת אש לעברי.
"נגיד ואני מאמינה לך, מה אז?"
"אז את לא צריכה להסתכל עליי כאילו הרסתי לך את החיים,כאילו פגעתי בך, את האחרונה שרציתי לפגוע בה" קולי יצא ממני עדין ושבור למרות שזה הדבר האחרון שרציתי שיקרה.
היא ניסתה לעקל את דבריי ונשמה עמוק "למה לא אמרת לי לפני? אתה יודע איך השתגעתי שדמיינתי איזה זונה יצאתי? למה לא אמרת לי אדם?!" היא הרימה את קולה והורידה את ידיה ממני.
"תפסיקי להגיד את זה על עצמיך! ...והייתי מבולבל,רציתי להניח לך ,אני עדיין רוצה אני רע בשבילך ,גרוע, וזה נכון אני מפלצת ואת מלאך" ליטפתי את לחייה החלקות "ואנחנו לא מתאימים" התנשמתי ביאוש והקרבתי את מצחי למצחה. יותר מזה שאמרתי את זה לה ,אמרתי את זה לי מכניס לעצמי לראש שאין פה במה להאחז.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
