השקט הגביר את המתח שבבית הגדול.
ולמרות זאת הוא לא הכיל את כל כמות המתח בינינו.
עמדתי קרוב אליה כל כך מרגיש את נשימותיה הקטנות על שפתיי.
ואני הבטתי בה כמו חיית טרף ,נושם כמו משוגע מתשוקה אליה.
מפחד מהתשובה שלה, עמדתי כל כך קרוב אליה עמוק בתוכי ידעתי שאני גורם לתשובה שלה להיות קשה יותר, שאני מראה לה כמה היא רוצה אותי ,כמה היא כמהה אליי.
הוא העבירה את ידיה על פניי באיטיות ,כאילו אני אסור לה וכל נגיעה אסורה לה.
כאילו נגעה ברכוש גנוב. חוששת מפחדת,וכמהה.
"אני מפחדת להשאר" היא ירתה אליי ,היא אמרה את זה כל כך בשקט ושמעתי את זה כמו חץ בלב ,כאילו זה היה צעקה רמה.
"אבל אני מפחדת יותר לעזוב" היא המשיכה ללטף את פניי בזהירות. גורמת לדמי לרתוח מטריפה אותי.
"ושנינו יודעים שאני לא אצליח להתרחק ממך ואתה לא תצליח להתרחק ממני" הוצאתי אוויר בתסכול כי היא צודקת, אני תמיד אחפש אותה בעיניי, תמיד אלך למקום שאחשוב שאולי אראה אותה. ותמיד הגלים יזכירו לי את עיניה.
"אבל אני מפחדת לאבד את מה שיש לנו, אתה חשוב לי אני לא רוצה שפשוט תשכח ממני יום אחד ואני אהיה רק זיון חולף"
"שקד ,אני..." לא היה לי מה להגיד ,כי הסתכלתי עליה ולא ראיתי איך ההשפעה שלה עליי יכולה לעבור איך היא יכולה לחלוף לה, אבל ידעתי כמה מתוסבך אני וכמה מהר אני משתעמם ולא אכפת לי ולא יכולתי לשקר לה.
כי אפילו ההשפעה שלה יכולה לעבור.
יש כל כך הרבה סיבות חוץ מזה שהיא צריכה להתרחק ממני. כל כך הרבה סיבות לכך שאהיה חייב לפגוע בה.
אבל למה כל זה מתגמד לידה?
למה הכל נראה אפשרי כאילו המבט שלה הזה ממיס לי את כל המחשבות הרעות ומשאיר רק תשוקה שכבר כואב לי להכיל.
"אתה יכול להבטיח לי שלא תפגע בי?" הבטתי בעיניה חסר אונים, רציתי להבטיח לה ,רציתי.
אבל לא יכולתי לשקר לה אין בחורה שלא פגעתי בה , אפילו לא אחת.
שתקתי. הבטתי בגופה שעטה רק מגבת וזה הבעיר את כל גופי. היינו כל כך קרובים ,אני מסוגל לגמור רק מלהסתכל עליה ככה.
אבל פאק למה אני לא מצליח לראות אותה כמו כל הבחורות האחרות? למה אכפת לי בכלל אם אני אפגע בה? אף פעם לא היה אכפת לי.
"אתה לא יכול" היא ירקה לאוויר פגועה והזיזה את מבטה מעיניי.
התרחקתי ממנה כמה צעדים, והרגשתי כאילו נהיה לי כואב עם כל צעד. רציתי אותה קרוב אליי ,את הנשימות שלה, את הכחול של עיניה שיורה בי כמו גשם זלעפות לפעמים נעים ,שאני מרגיש שאני יכול לרקוד בתוכו ולחייך , ולפעמים הוא עושה לי קר וכואב .
"במה אתה בוחר?" היא הפנתה את השאלה אליי . הפניתי לה את גבי ועצמתי את עיניי
"את לא רוצה לדעת" הרגשתי את דמי מבעבע.
אני יודע במה הייתי בוחר, במה שתמיד בחרתי בעצמי במה שעושה לי טוב,וזה להרגיש אותה ולזיין אותה מה שאני מת לעשות כבר המון זמן ולא לחשוב על ההשלכות.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
