שקד:
אם יש משהו שהבנתי זה שאין לי שום שליטה על גופי שזה נוגע לאדם סבג.
רגע אחד אני מפחדת ממנו פחד מוות ואני רוצה לברוח ממנו הכי רחוק שיש ורגע אחרי זה אני רוצה רק להרגיש את שפתיו.
הוא מסוכן,הוא אפל ואין בו שום דבר בטוח באמת, הוא מבקש להגן עליי ששנינו יודעים שאני צריכה לברוח ממנו כמו מאש.
אבל שום דבר לא מכבה את האש העזה שיש לי לבחור הזה ,אני אוהבת את הסכנה את הפחד.
ואת הכאב.
כל זה גורם לי להרגיש חיה,תחושה שכבר התייאשתי מהלרגיש ממזמן.
והבחור הזה טוען שיש לו רגשות אליי?
זה לא נשמע הגיוני ,כולן יודעות שברגע שזה נוגע אליו ,רגשות זה לא חלק ממנו.
הוא הזהיר אותי מזה , הוא אמר לי שהוא לא מתעסק בזה, כל הסימנים אומרים לי לברוח ממנו ,כל הסימנים מצביעים לי להתרחק.
אבל הגוף שלי רוצה אחרת אני רק רוצה שיניח עליי את שפתיו שוב ,שיחיה אותי שוב.
אני לא יודעת באיזה חדר אנחנו מכל החדרים מביתו ,אני לא יודעת אם הדלת נעולה.
אני רק יודעת שאני צריכה אותו כמו שהוא טוען שהוא צריך אותי.
"תמשיך אדם" אמרתי בקול מתחנן ברגע שהוא הפריד את שפתיו מצווארי , ובאותו הרגע שסיימתי את המשפט ,הוא השתנה לחיה טורפת ,והחיה הזו איימה לטרוף אותי.
ומה שהכי מפחיד פה זה שפאקינג אהבתי את זה.
הוא נע על צווארי עם שפתיו עמוק, מנשק, נושך ,מלקק ומוצץ ,גלגלתי את עיניי מושפעת מכל הרגשות בגופי.
הוא העביר את ידיו על מותניי ,והרגשתי את הזקפה שלו ,מאיימת וגדולה.
הוא עלה עם שפתיו אל הלסת שלי והשאיר שם נשיקות רעבות ,ואז חזר לטרוף את שפתיי ,הטעם שלו היה מסוכן וממכר ,טעם הדמעות שלי התערבב מעט בנשיקה.
הרגשתי רעבה כל כך אליו ,רעבה כל כך לשפתיו ,ולחייתיות שלו.
רעש הנשיקה החייתית שלנו הוא היחיד שנשמע בחדר .
הוא עצר והתבונן בעיניי לרגע ,גורם לי להתגעגע מהר כל כך לטעם של שפתיו.
האש שעברה בעיניו הייתה מלאה תשוקה מסוכנת,תשוקה שלא נתן לה לפרוץ החוצה,כאילו יש לו מחשבות מסוכנות מידי מכדי לבצע אותן איתי.
ברגע הבא הוא הביט בגופי ללא כל בושה חיוך קטן ואפל עלה על שפתיו.
"המכנס הקצר הזה התגרה בי כל היום" הוא הביט בו בשנאה ותשוקה ,עוטף את החלק העליון של רגליי עם ידיו ,מעביר אותן עליי ללא בושה,וגורם לליבי לצנוח מכמה שאני זקוקה לו,רציתי אותו נואשות ולא היה אכפת לי מכלום.
"את מסכימה לי לעשות לך טוב?" הוא ביקש בקול שנשמע הדבר האחרון מבקשה ,הוא דרש והוא התכוון לקחת ,אבל גם הוא לא היה צריך לבקש ,שפת גופי,הדרך שבה הסתכלתי עליו.
לא היה צריך יותר מזה מכדי להבין שאני רוצה אותו כל כך.
הוא לא חיכה לאישור והתחיל למצוץ את עצם הבריח שלי ,ממטיר עליה נשיקות קטנות.
"תורידי את החולצה שלך" הוא דרש בקול צרוד ועמוק."תוריד אותה אתה" התגריתי בו עם עיניי ,והרמתי את ידיי למעלה.
עיניו התמלאו באש רותחת לבקשתי ואהבתי לראות איך השפעתי עליו.
הוא הוריד ממני את החולצה והחזה שלי נגלה היישר לעיניו הבוחנות ולא התכוונתי לכסות אותו לרגע עם ידיי,רציתי שימשיך להביט בי ככה ,להביט בי כמטורף.
הוא נשך את שפתיו והביט בפטמות הזקורות שלי בשקט כאילו מצלם אותם בזיכרונו.
ואז הוא ירד עם גופו והשכיב אותי לאחור תוך כדי שהוא הסתער על הפטמה הימנית שלי עם שפתיו ,עיניי התגלגלו לאחור והרגשתי שאני עומדת להתעלף מרוב הרגשות שסחפו אותי.
"פאק את מטריפה אותי שקד" הוא אמר ועבר להעניק טיפול לפטמה השנייה.
גניחות קטנות יצאו מפי ,ופחדתי שאני רועשת מידי,אבל לא יכולתי לשלוט על הקולות שבקעו ממני.
הוא הזדקף לאחור "עכשיו אני עומד לתלוש ממך את המכנס המזדיין הזה" וכך הוא עשה בלי לצפות לתגובה שלי הוא קרע את המכנס מגופי ,ולמרות שאהבתי אותו לא היה אכפת לי כי זה היה הדבר הכי סקסי שראיתי בחיי.
הוא הביט בתחתונים השחורות שלי ברעב וליקק את שפתיו בלשונו.

YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...