שקד
התעוררתי שהרגשתי יד נוגעת בגבי ומיד דמי קפא.
חשבתי שזה הוא.
שאבא שלי שוב בא לרצוח אותי, שהוא מבקש עוד ממני.
מיד באינסטיקט לקחתי את הסכין ששמתי מתחת לכרית שלי והצמדתי אותה לצווארי מוכנה לגאול את עצמי ממנו בכל שנייה.
אבל אז ראיתי את המבט של גל.
המבט הטהור שלו שנגלה אליי החזיר אותי ברגע אל המציאות ,הרגשתי לא לבד.
הרגשתי בטוחה פתאום ,לא ציפיתי שהוא יבוא לרגע. למה שהוא פתאום יבוא לביתי?
לפני שעצמתי את עיניי קיוויתי שאדם יבוא להציל אותי ,שהוא יבוא לקחת אותי מפה.
אבל לא ציפיתי לגל ,ביום שהוא עזב את הבית שלו ושל אדם חשבתי שכבר לא אראה אותו שוב,היה משהו מוזר בפרידה שלו,ועכשיו שהוא פה אני מרגישה כל כך טוב.
כל כך בטוח,כל כך יציב,כל כך רגוע.
נאנחתי על צווארו והתרחקתי מעט.
"אדם בסדר?" שאלתי ונשכתי את שפתיי ,הרגשתי פתאום יסורי מצפון ,זה אח של אדם ואני מחבקת אותו ככה ובכלל יש לו חברה ,זה בטוח לא בסדר.
"מעכבים אותו במשטרה" הוא ליטף את שיערי מאחורי אוזניי ,מה שגרם לי להעמיק את מבטי על עיניו שחתכו אותי.
משהו היה מוזר בינינו ,לא יכולתי לשים את האצבע בדיוק מה.
"אה.." הורדתי את מבטי פתאום מעיניו אל בסדין שחשבתי שבהיתי יותר מידי.
"שקד?" הוא הרים את מבטי אל פניו בחזרה.
"כן?" אמרתי בשקט קולי יצא צרוד מעט
"מה התוכניות שלך? את נשארת פה?" מבטו נהיה מסוכן "או שאת חוזרת איתי לפנימייה" קולו נעשה בטוח.
"מתי עכשיו?" הבטתי בו כאילו הוא הגאולה שלי.
"כן אני לוקח אותך איתי ,את כבר רשומה שם זה לא אמור להיות בעיה,אני אדבר עם המדריכה והיא תסדר הכל" הוא התרומם מעט ובא לקום.
"איך אתה יודע שאני לא צריכה להשאר פה" תפסתי בידו ,והוא הוריד את מבטו אליי בחדות.
"אדם סיפר לך משהו?" אמרתי בהיסוס.
מבטו ריצד על מבטי מעט "לא"
"אז איך?"
"זה לא משנה,פשוט תבואי איתי שקד ,אני אדאג לך אני מבטיח" הוא התיישב בחזרה במיטה ותפס בשתי ידיי,משהו בביטחון ששידר היה כל כך אמיתי ,משהו בביטחון הרגוע שלו חדר אליי איכשהו שכל מה שרציתי זה לקבל עוד מזה.
"למה אכפת לך ממני?"
עיניו ריצדו על עיניי ואז ירדו לשפתיי ומהר עלו בחזרה לעיניי.
"למה אתה פה גל? למה אכפת לך?"
"אכפת לי ממך יותר ממה שאת חושבת" הוא אמר באיטיות ובביטחון ,מילותיו גרמו לי לצמרמורת,הכנות שהייתה בו הפתיעה אותי.
הוא אף פעם לא התבטא ככה לידי .
ולי אף פעם לא היה אכפת.
למה אכפת לי?
"מה עם אדם?" הרגשתי צורך להזכיר אותו משום מה,הרגשתי שזה לא בסדר מה שקורה כאן .
"מה איתו?" מבטו של גל התרצן.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
