הוא שחרר את אחיזתו ממנו ובתגובה שחררתי גם את ידיי מגבו."אנחנו רחוקים מהמכונית שלי וכבר מאוחר ,נחפש מקום לישון בו טוב?" הוא אמר יותר מאשר שאל.
הנהנתי בשקט.
_
נכנסנו לאכסנייה הכי קרובה שמצאנו שיערנו רטוב והבגדים שלנו סחוטים ואני דיי בטוחה שגם נהייתי חולה מהקור או מהפחד.
נכנסנו לחדר ,הוא היה חמים בסגנון כפרי .
היה אח עם אש דולקת בצד החדר והריהוט היה חום כפרי וחזק. "אני הולך לרגע ואני עוד מעט חוזר אל תפחדי" הוא ליטף את פניי ויצא מהחדר.
ופחדתי. התיישבתי ליד האח והתחממתי בו רעדתי מקור.
הדלת נפתחה והסתובבתי בבהלה ,ואז ראיתי שזה הוא אז נרגעתי, הוא נכנס בשקט והביא לי שקית ,הבטתי לתוכה וראיתי חולצה ותחתונים
"תיכנסי להתקלח" הוא אמר בטון עייף שנשמע יותר כמו ציווי.
שתקתי, והלכתי לחדר המקלחת ,שטפתי את עצמי במים חמימים וסוף סוף היה לי נעים.
יצאתי מהמקלחת ולבשתי את החולצה שהייתה בשקית שישבה עליי כמו שמלה ואת התחתונים שהתאימו בול למידה שלי.
יצאתי מחדר המקלחת והוא הפנה את מבטו אליי מהאח .
הוא חיזק את אצבעותיו על הכסא שישב עליו וירד עם מבטו אל גופי ,הרגשתי שהוא משאיר אש בכל מקום שמביט בו מפניי עד לכפות רגליי היחפות שהילכו על הדק החום.
הוא קם לחדר המקלחת לא אמר דבר.
_
שכבתי במיטה עם ידי מאחורי ראשי מסתכלת לתקרה שומעת את האש עושה רעש נעים וחמים. דלת המקלחת נפתחה וסובבתי את מבטי הוא עמד שם מנגב את שיערו במגבת קטנה ולבנה ומביט בי.
הלב שלי פרפר. דהר וצנח.הוא התקרב אל המיטה ששכבתי עליה. והתיישב עליה , גורם למזרן קצת לשקוע לאיזור שלו.
הוא לבש חולצה פשוטה דומה לשלי ומכנסי טרניג קצרים.
"את מעדיפה שאני אביא מזרן ולא אשן פה?" הוא שאל קולו חתך את השקט.
"לא זה בסדר אתה יכול לישון פה"
השעה הייתה שתיים בלילה ,ואיך שהוא הייתי פה עם אדם באכסנייה באמצע שום מקום.
הפלאפון של שתינו מת מהכניסה שלנו למים.
ככה שגם אם מחפשים אותי אני לא אדע.
הוא נשכב לידי בשקט בצד השני של המיטה .
"את לא היית אמורה להיות שם היום" הוא הביט לתקרה כמוני.
"אתה גם לא היית אמור להיות שם"
"אני רגיל לזה" זה לא היה מה שרציתי לשמוע. לא רציתי לשמוע שהוא רגיל להתעסק במוות ושמאיימים ככה על החיים שלו ,הם היו שם בשבילו.כי הם חיפשו אותו.
הם רצו להרוג אותו. פחד חלחל אל ליבי .
"אתה תמיד מסתובב עם רובה?" שאלתי וסובבתי אליו את מבטי , הוא לא הביט בי בחזרה.
"לרוב כן אני חייב" שתקתי.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
عاطفيةהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
