מלך המאפיה

איזבלה

״היי מריאנו, אני יוצאת לריצה קצרה. ניפגש במטווח?״ ״חיובי. אם קורה משהו את מתקשרת ישר. יש לי כמה דברים לסגור.״ אמר אחי מריאנו בחיוך מסוכן. הנהנתי בפרצוף חתום לקחתי את המפתחות לבית והתחלתי לרוץ, ביחד עם חמשת שומרי הראש הנאמנים שלי. אוי כמה שאני אוהבת להריץ אותם. ״חבר׳ה אתם לא עומדים בקצב שלי, עוד יאשימו אתכם אם יקרה לי משהו.״ אמרתי והמשכתי לרוץ בשיא המהירות, כאילו שאני בורחת ממשהו.

----------------------------------------------------------------------------

״איזבלה״ אמר אחי מריאנו והנהן כאות לשלום ״מריאנו״ השבתי לו בהנהון ״שנתחיל?״ אמרתי וכיוונתי את הרובה אל המטרה שנראית כמו בן אדם מקרטון.

״ו....בום!״ אמרתי והכדור פגע בדיוק בלב של המטרה. ״יפה. אבל תפסיקי להיות כזו שוויצרית איזי.״ אמר מריאנו וקרא בשם החיבה שלי. ״אוי פאק״ אמרתי כשמריאנו פגע באזור הרגיש של המטרה. ״נקודה לי.״ אמר מריאנו באותו חיוך מהבוקר.

----------------------------------------------------------------------------

״אז מה חדש?״ שאלתי את מריאנו ולגמתי מהאמריקנו החזק שהמלצרית בדיוק הגישה לי. נתתי לה הינהון קטן כאות לתודה. ״כרגע כלום. המצב די שקט לאחרונה, מחשיד אותי.״ אמר אחי ולגם מבקבוק המים המינרליים. ״אנחנו רק צריכים להישאר עם העיניים פתוחות. זה הכל.״ אמרתי ומריאנו הנהן בעודו זורק את בקבוק המים הריק. ״יצאנו?״ שאל מריאנו ולגמתי לגימה אחרונה מהקפה שלי. ״חיובי״ עניתי והתקדמנו עם שומרי הראש שלנו לכיוון האוטו הצחור.

״חגורה, מריאנו." נתתי לו מבט מזהיר והוא השיב לי במבט חף מפשע, הוא חגר והמשכנו בנסיעה. 

״מתי מבקרים את אמא דרך אגב?״ שאלתי והסתכלתי דרך החלון של האוטו לכיוון בית המשוגעים המזורגג. ״אני עוד לא יודע. היא לא במצב טוב כל כך.״ אמר מריאנו ופנה ימינה. ״זה בגלל שאנחנו לא מבקרים אותה, היא צריכה אותנו״ יללתי כמו ילדה קטנה שצריכה את אמא שלה. ״תפסיקי להתבכיין איזבלה. זה לא יחזיר אותה לשפיותה.״ מריאנו אמר ושתקנו לאורך כל הנסיעה.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

״בוקר טוב איזי. תתארגני ותבואי למשרד שלי תוך שלוש קטנות. אני מחכה לך. יש לי חדשות.

זה מחשיד.

!!פרק ראשון! מקווה שתאהבו, שתי פרקים ראשונים באוויר