מלך המאפיה

תחפושת זוגית

לאו-

אמא שלי הזמינה אותי ואת בלה לנשף תחפושות. יש לי כל כך הרבה שאלות. אבל השאלה העיקרית היא, מאיפה היא יודעת על בלה? אבא שלי תמיד הזהיר אותי מאימי. אבל לא חשבתי שהיא אי פעם תיצור קשר. בתקופה הזו הכל  יכול לקרות. ואם היא הזמינה אותנו למסיבה, אין לנו ברירה אלה ללכת. היא פאקינג כלבה משוגעת. המסיבה מתקיימת היום. הלוח זמנים הצפוף שלי לא מאפשר לי לנשום, ועכשיו מסיבה? בדיוק מה שחסר כרגע. "בלה, קומי. יש לך ארוחת בוקר עם מריאנו" הערתי את בלה והיא קמה במהירות, עוד סיוט. "עוד סיוט?" שאלתי אותה והיא הנהנה בראשה מתנשפת ותופסת בראשה "זה משגע אותי." היא אמרה וקמה מהמיטה והתקדמה אל עבר השירותים. התחת שלה בצבץ מהמכנס הקצרצר שהיא לבשה ורציתי לתפוס אותי בידיי. "אם את לא רוצה שהיורש יגיע מוקדם מהצפוי כדאי לך להחליף את המכנס הזה. אמרתי מרגיש את איברי מתקשה. "אוקיי אוקיי" היא חטפה שמלה שחורה מהארון וחזרה אל השירותים להשלים את השגרה הבלתי נגמרת שלה. "את צריכה להיות שם בשמונה, תמהרי" צעקתי אליה והבטתי בשעון שהצביע על השעה שבע וחצי. "בוקר" רובי ישב לצידי ומזג לתוך כוס קצת קפה. "רצית לדבר איתי?" הוא שאל והנהנתי בראשי "קיבלתי אתמול חבילה ממשהי שהשם שלה הוא ברטה אורטגה, נשמע לך מוכר?" שאלתי ופיו של רובי נפער "אמא?" הוא שאל והדם עלה למוחו מעצבים "בכבודה ובעצמה" אמרתי והלכתי להביא לו את החבילה המדוברת "הינה,  תראה" אמרתי והוא פתח את החבילה ומצא את ההזמנה "יש לה את הפאקינג חוצפה להזמין אותך למסיבה מזוינת? ומאיפה היא יודעת על בלה" שאל רובי והרמתי את כתפיי בספק "גם אני שאלתי את עצמי את אותן השאלות." אמרתי ורובי הסתכל על ההזמנה ובחן אותה "אני ממליץ לכם ללכת אם אתם לא רוצים להיהרג" אמר רובי והחזיר את ההזמנה לקופסא "מה זה הלוגו הזה?" שאל רובי והצביע על הלוגו שלא הפניתי לו יותר מידי תשומת לב "תשלח את זה למעבדה שיבדקו לי של מה זה" ביקשתי מרובי והוא הנהן בראשו ולגם מהקפה לגימה אחרונה "נתראה" הוא אמר ולקח את הקופסא ביחד איתו. "עם מי דיברת?" שאלה בלה שבדיוק סיימה להתלבש "עם רובי, סיפרתי לו על הנשף של היום בערב" אמרתי ובלה הסתכלה עליי בבלבול "אתה לא תיתן לי ללכת לשם נכון?" שאלה בלה והרמתי את כתפיי. שוב. "את לא מכירה את אמא שלי בלה, היא אישה מסוכנת. ואני אתן לך ללכת לשם רק בשביל להוציא אותך מגדר הסיכון שהיא תנסה לעשות משהו, אל תדאגי בלונדי." אמרתי ובלה הנהנה בלחץ "אבל אין לנו תחפושת!" נחרה בלה בבוז וגלגלתי את עיניי "אני חושב שיש לי רעיון. אל תדאגי לזה, אוקיי?" הרגעתי את בלה והמוח הקרימינלי שלי עלה על הרעיון המדויק בשבילנו. 

-----------------------------------------------------------------------------------------

"נזירה וסרסור לאו?" אתה מנסה לרמוז לי משהו?" שאלה בלה נעלבת קלות "אני לא מנסה לרמוז לך כלום בלונדי, זה מסר די ברור, לא?" שאלתי ובלה גלגלה את עינייה הכחולות. "קדימה, את צריכה שאקח אותך למריאנו?" שאלתי ובלה הנידה בראשה לשלילה "הוא אמר שהוא יאסוף אותי מכאן" אמרה בלה והדאגה אכלה אותי. "אני מזהה את המבט הזה לאו. אתה לא עוקב אחרינו בלי שנראה." אמרה בלה ונחרתי בבוז "זה אח שלי, הוא מגן עליי מהיום שנולדתי" אמרה בלה ולא הרגיעה אותי אפילו קצת "הינה, כחי" אמרתי לבלה ומסרתי לה שתי שטרות של מאה דולר. "בשביל מה כל כך הרבה?" שאלה בלה "תגידי תודה ותשתקי בלונדי" אמרתי והתקרבתי אלייה. "אני יודעת מה אתה עושה לאו" היא התרחקה ממני והביטה בטלפון "הוא כאן" היא אמרה ויצאה מדלת הבית, יצאתי אחריה כדי לראות שהוא אכן כאן. "לאונרדו, טוב לראות אותך." אמר מריאנו וסימנתי לו לשלום עם ידי ושבתי הביתה. קדימה לעבודה.

אחרי מספר שעות בלתי נספרות במשרד, החלטתי לצאת להפסקה קצרה. "בלונדי את כאן?" שאלתי כשראיתי אותה גוללת בפלאפון שלה יושבת על הספה שבסלון "אני כאן כבר יותר משלוש שעות, היית כל כך מרוכז בעבודה שלא רציתי לעצור את הרצף" היא אמרה ושכבתי מעליה בספה "אפשר לנשק אותך?" שאלתי והיא הנידה בראשה לשלילה "אני חוששת שאני לא אצליח לעצור" היא אמרה ונחרתי בבוז. "אני אחזור לעבוד, את תחכי לי כאן?" שאלתי והיא הנהנה בראשה. חייכתי אליה וקמתי ממנה. 

------------------------------------------------------------------------------------------------

המשכתי את העבודה לעוד שלוש שעות ויצאתי מהמשרד בשביעות רצון. בלה ישנה על הספה, לא רציתי להעיר אותה. זו השינה הטובה היחידה שהייתה לה בשבוע וחצי האחרון. "אבא!" שמעתי את בלה צועקת ורצתי אליה "בלונדי, זה רק חלום. תתעוררי" אמרתי וניערתי אותה בעדינות. היא קמה מזיעה ומתנשפת, חיבקתי אותה. שינה טובה אמרתי? עזבו. "אני מפחדת, אני ראיתי את אבא שלי לאו." היא אמרה והנהנתי בראשי "שמעתי" ספק צחקתי ספק הרצנתי. "קדימה, צריך להתארגן לנשף." אמרתי והרמתי אותה אל החדר כמו כלה "אתה יודע, תמיד אמרו לי שאף אחד לא ירצה אותי עם הגישה הנסיכותית שלי. אבל אתה לגמרי זורם עם זה." היא אמרה וגיחכתי "את נולדת להיות נסיכה בלונדי." אמרתי וזרקתי אותה על המיטה, בזהירות כמובן. "הרסת את כל הרגע" היא נחרה בבוז וצחקתי . "זו התחפושת שלך בלונדי. קדימה, תתלבשי." אמרתי והיא פתחה את השקית והסתכלה עליי במבט רצחני "זה אשכרה נזירה, יש מקום לאוויר בדבר הזה?" היא שאלה והרמתי את כתפיי בספק. "אתה מאשר לי לבצע בה כמה תיקונים?" היא שאלה וכמובן שהסכמתי. היא חטפה את המספריים מהמגירה שבשידה שלי וקיפצה אל השירותים בעליזות שבקושי ראיתי עליה לאחרונה. ----------------------------------------------------------------------------------------------------

"מוכן?" שאלה בלה מתוך השירותים והנהנתי בראשי בדיוק מסיים להתלבש. "צאי אלינו בלונדי" אמרתי בסרקזם והיא פתחה את הרגל וצעדה אליי כאילו היא במסלול דוגמנות מזורגג. בדיוק כמו ביום שנפגשנו. לרגע ראיתי עליה את הניצוץ החצוף שראיתי עליה ביום שנפגשנו. זה מה שאני אוהב בה. "את הנזירה הכי לא נזירה שראיתי בלה. ואני אוהב את זה" הסתכלתי עליה בשביעות רצון וקירבתי אותה אליי אוחז במותנה. "יוצאים או מה?" היא שאלה כמעט לא מצליחה לעמוד בזה "אני אוהב למתוח את הגבול איתך." אמרתי והיא גלגלה עיניים ומשכה את ידי "קדימה, בוא" השתרכתי אחריה כמו כלבה מזורגגת. אבל משום מה אהבתי את זה. 

-------------------------------------------------------------------------------

"הגענו."