מלך המאפיה

גסת רוח:

איזי-

"אני רואה שיש לנו עוד נוסע" אמר פיליפ וסרק את לאונרדו מכף רגל ועד ראש "פשוט תיסע" אמרתי וטרקתי את הדלת של הג'יפ השחור. 

"וואו" אמר פיליפ ועיניו הבהירות זרחו כשמש. "מעניין של מי המועדון הזה, אולי כבר אכנס שותפה" גיחכתי ושילבתי את ידי בידו של פיליפ. "הוא שלי" אמר לאונרדו וצחקתי לו בפרצוף "מה שלך?" שיחקתי את עצמי טיפשה. "המועדון" אמר לאונרדו ונכנס בקלילות "הייתי צריכה לצפות את זה" מילמלתי לעצמי ונכנסתי אל תוך המסיבה הרועשת, התמלאתי באנדרנלין שכל כך הייתי צריכה. לפתע לא עיניין אותי שום דבר, לא העיניין הזה ששיקרתי לקאפו שלי, ולאחי. לא העיניין הזה שאני מבלה עם מי שרצח את אבא שלי, לא העיניין שיריתי במישהו והוא עומד לידי כאילו הכל בסדר. פשוט כלום.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"מים בבקשה" אמרתי והנחתי שטר של עשרים על הבר. השתכרתי למוות. "תודה" אמרתי לאחר שהברמן הגיש לי מים. אני צריכה הביתה. "פיליפ?!" קראתי ברחבי המועדון הרועש, שיכורה. זה לא יכול לקרות. אני עלולה להרוס את המוניטין שלי אם יהיו כאן צלמי פאפארצי. התקדמתי אל עבר השירותים וסידרתי את שיערי, התזתי מים על פניי וחיזקתי את האודם האדום שהיה על שפתיי הבשרניות וטישטש את הצבע הטיבעי שלהן. "פאק" קראתי ברחבי השירותים ורצתי אל האסלה כדי להוציא את כל האלכוהול "הכל בסדר?" שמעתי את לאונרדו מדלת השירותים. "מעולם לא הייתי יותר טוב" אמרתי ולאונרדו רץ לעברי וקלע צמה בשיערי "מה אתה עושה?" שאלתי והסתובבתי אליו "אני לא רוצה שהשיער הבלונדיני שלך יהיה מלא במרטיני וטקילה" אמר לאונרדו בחיוך ומיד הרצין. "אני רוצה הביתה" אמרתי והבטתי בלאונרדו "חשבתי שאת יודעת לחגוג בלונדי" אמר לאונרדו והניד בראשו כמחווה לאכזבה.

"קדימה, תיכנסי למכונית" אמר לאונרדו וחגר אותי. "אני יכולה לעשות את זה בעצמי" אמרתי בגילגול עיניים, לאונרדו סגר את הדלת ונכנס למושב הנהג. "אני יודע שאת יכולה לעשות את זה בעצמך" אמר לאונרדו והחל בנסיעה לביתי.

לאונרדו-

"הגענו" הצהרתי בפני בלונדי "תודה לאונרדו" אמרה והנהנתי בראשי "אין בעיה" היא ירדה מהמכונית וצפיתי בה נכנסת הביתה ורק אז נסעתי לביתי. היא חתיכת בחורה. חשבתי לעצמי. 

"הלו" עניתי לטלפון שצילצל "לאו?" שמעתי את אחותי הקטנה קוראת לי "כן רוזי?" הפכתי לרכרוכי בשניה. "איפה אתה?" היא שאלה והגברתי את המהירות כדי להגיע אליה כמה שיותר מהר "הלכתי לקנות כמה מצרכים מהסופר נסיכה קטנה" אמרתי והיא נרדמה על הקו ביחד איתי. היא הסיבה שאני לא רוצה למות. אני לא רוצה להשאיר אותה בעולם הזה בלי אף אחד שפוי מספיק. 

הגעתי הביתה ונכנסתי בדממה כדי לא להעיר את המלאך שישן בסלון. סגרתי את הדלת בשקט והתמוטטתי על הרצפה נאנק מכאבים ומנסה להשאר בשקט. "מה קרה לך?" שאלה קלייר, אחותי התאומה. "זה לא סיפור, אני רק צריך קצת אלכוהול חוט ומחט." לחשתי "חכה כאן, אל תזוז" אמרה קלייר מזועזעת ממה שהיא רואה.

"איך זה קרה?" שאלה קלייר בעודה תופרת את פצע הירייה המכוער שנוצר בידי "תאונה" עניתי בלי יותר מידיי פרטים. "משהו שאני צריכה לדעת עליו?" שאלה קלייר בחשדנות ואני הנדתי בראשי. "סיימתי." הכריזה קלייר בקול וסתמתי את פיה בעזרת ידי והיא הרימה את ידיה כחפה מפשע בגיחוך. "כדאי לך לשתוק קלייר" אמרתי בגיחוך קל והתרוממתי על רגליי והתקדמתי אל עבר החדר. "פאקינג בלונדי מזדיינת וגסת רוח" מילמלתי לעצמי ונכנסתי למקלחת רותחת. קשרתי מגבת סביב מותניי והתקדמתי אל עבר הארון שלי, שלפתי תחתונים ולבשתי אותם במהירות, רק מחכה לישון, נכנסתי אל המיטה שלי ושקעתי בשינה כמו בול עץ מזורגג.

ממש סליחה על הפרק הקצר פשוט לא רציתי שהפרק יהיה עמוס מידיי!! חופש גדול נעים וכייפי לכולם!!!!