מלך המאפיה

כמו הזמנים הטובים

לאו-

"מה? את בטוחה?" ניסיתי לאמת עם בלה את מה שכרגע שמעתי. "אני בטוחה לאו. היא הייתה מפוחדת כשסיפרה לי על זה" בלה אמרה והדם ביעבע בעורקיי. "אסור לך לספר על זה לקלייר." אמרתי לבלה והיא הנהנה בראשה. "זו לא אני שאתה צריך לדאוג לגביה." אמרתי והפניתי את ראשי אל עבר רוזי הקטנה, שישנה ונראתה שלווה כל כך לעומת מוקדם יותר. "רובי" קראתי לרובי בשקט והוא הביט בי בשאלה. "זה דחוף" אמרתי לו בטון רציני והוא התיישב מולי ומול בלה "מה קורה?" הוא שאל ולא ידעתי מאיפה להתחיל...

======================================================

"מה?? אתה בטוח?" רובי נראה מבוהל. "זה בדיוק מה שאני שאלתי." אמרתי לרובי והוא תפס את ראשו בחוסר אונים. "אני לא אוריד את העיניים שלי ממנה." רובי אמר והביט ברוזי. "צריך לדאוג שלקלייר תהיה שמירה מסביב לשעון. וגם לבלה." רובי אמרה ובקושי הצלחתי לעקוב. "רובי, אתה נסחף. אני חושבת שאנחנו צריכים להיות יותר זהירים. קלייר בהריון, היא לא צריכה את העול הזה מעליה בשלב כזה של ההריון." בלה אמרה והיה משהו בדבריה. קלייר בחודש שביעי ובלה בחודש שמיני. "את צודקת. אבל צריך לוודא שהן כל הזמן מוגנות." אמרתי ובלה הנהנה בראשה. "יהיה בסדר רובי." בלה אמרה והיה משהו אמין בדבריה, משהו שגרם לי להיות בטוח שהכל יהיה בסדר. "התכוננו לנחיתה, חגרו את חגורות הבטיחות" הדיילת אמר לנו והחגרתי את עצמי, בלה הלכה לחגור את רוזי ואת עצמה. ורובי היה בדרכו אל עבר המושב שלו. הוא נראה לא רגוע. בום קטן הסיח את דעתי, נחתנו. אנחנו סוף סוף בבית. "תודה לאל!" קלייר קראה בהקלה והעירה את רוזי ברכות. בלה קמה מהמושב שלה וליטפה את ביטנה בשביעות רצון. כולנו יצאנו מהמטוס וגל של פאפארצי הציף אותנו, בהתחשב בעובדה שהיינו חטופים, זה הגיוני ביותר. "לאו, האם קיבלתם שם אוכל?" "לאו, מאיפה נחטפתם?" "האם קלייר ובלה בסדר?" גל של שאלות הציף אותי ואני נשבע שכמעט התחרפנתי. בלה החזיקה ברצועתו של לוציפר ונראתה כועסת. תפסתי את ידה של רוזי המבוהלת והיא מיד שמה לב אל נוכחותי. "את בטוחה איתי. בסדר?" לחשתי לאוזנה והיא הנהנה. "אני יודעת" היא אמרה וחייכה את החיוך הקורן שלה. "תיכנסו אל הרכב!" שומר הראש שלי אמר לנו ונכנסנו אל הג'יפ שחיכה לנו מחוץ לשדה ההמראה. "זה היה מתיש" קלייר אמרה ובלה ציחקקה מעט. "מה גורם להם לחשוב שנענה על השאלות שלהם?" בלה שאלה ורובי צחק מעט. "שאלה טובה" הוא אמר והנהג של הג'יפ החל לנסוע. "לאחוזה, נכון?" הנהג שאל והנהנתי בראשי, הרכבתי את משקפי השמש שלי והרשיתי לעיניי העייפות להעצם מעט. 

"לאו" הקול הנעים של בלה העיר אותי מהשינה הקצרה ששקעתי אליה. "היי" אמרתי ונשקתי לשפתיה ברכות. "אין כמו בבית הא?" אמרתי וכולם הסכימו איתי. "היי, לא תזיק לי יד כאן" רובי אמר ומיד נחלצתי לעזרתו. לקחתי את אחת המזוודות שהיו במטען האחורי והתקדמתי אל עבר דלת הכניסה. קלייר הוציאה את הצ'יפ שבעזרתו אנחנו פותחים את הבית והצמידה אותו למנעול. "התגעגעתי לריח של המקום הזה" קלייר אמרה והתרוצצה בכל הבית בהתרגשות כמו ילדה קטנה. "אני חושבת שלוציפר גם שמח." בלה אמרה ולוציפר רץ בכל הבית אחרי קלייר. "היי! גם אני רוצה לשחק תופסת!" רוזי קראה והחלה לרוץ אחרי קלייר ולוציפר. "חכו לי!" בלה קראה ורצה לעברם. 

"מה אנחנו הולכים לעשות עם תומאס?" שאלתי את רובי והוא הרים את כתפיו. "נדבר על זה מחר" רובי אמר וחיוך ערמומי עלה על שפתיו. "מה?" שאלתי אותו לא מבין "אתה חושב על מה שאני חושב?" הוא שאל אותי ומיד נפל לי האסימון. "אין מצב!" קראתי ופרצתי בצחוק. "קדימה! כמו הזמנים הטובים! עוד מעט אתה תהיה אבא ולא תתייחס אליי אפילו" רובי אמר וגיחכתי. "אתה טוב, אני עוד אאמין למניפולציות שלך יום אחד" אמרתי והוא צחק צחוק מתגלגל. "קדימה, יש לי מחבוא." הוא אמר וירדנו אל מרתף היינות שלו. הוא פתח את הקופסא של הפותחנים והייתה שם שקית מלאה בגראס "אתה משוגע" אמרתי והוא החל לגלגל לנו סיגריה "הרבה אומרים, אבל אז מיתמסטלים ושוחכים" רובי אמר וצחק. עלינו אל עבר המרפסת וישבנו בפינה שהבנות לא יראו אותנו בה. "אתה יודע.. הרבה זמן לא יצא לנו לשבת ככה, אני ואתה" אמרתי לרובי, אחי הגדול. "עם כל מה שקרה לאחרונה אני חושב שקצת הזנחנו את זה" רובי ענה לי ושאף את העשן הממסטל אל תוך ראותיו. "התגעגעתי לזה, שחכתי כמה זה מרגיש טוב" אמרתי וגם אני שאפתי קצת מהרעל הממכר. 

--------------------------------------------------------------------------------------

 " אז אתה עומד להיות אבא הא?" רובי אמר וטפח קלות על כתפי. "אני לא מאמין לכך בעצמי" אמרתי והעפתי את העשן מפניי. "מעניין איך תפקיד האבא יראה עליך" רובי אמר וכיבה את הסיגריה שכמעט נגמרה. "זה היה טוב" אמרתי והרגשתי את החושים שלי מתערבבים כולם יחד. "זה היה חתיכת ערב" רובי אמר ועיניו היו אדומות. "אני רעב" אמרתי ורובי מיד הסכים איתי. "פיצה?" 

"פיצה."