מלך המאפיה

בני ערובה

בלה-

"תיכנסי!" הבן אדם הענק שתפס אותי הכניס אותי לחדר. עיניי היו מכוסות כך שלא יכלתי לראות דבר. "תורידו להם את הכיסוי!" קול גברי קרא בטון כועס. "רובי?" "בלה?" אני ורובי קראנו אחד לשנייה פה אחד. רצתי אליו ישר כששמתי לב לחולצתו המדממת. "מה הם עשו לך?" שאלתי מזועזעת והוא נראה חיוור מאוד. "אני בסדר. אני בלתי מנוצח הא?" הוא שאל בהכרה מעורפלת. "הוא צריך לראות רופא!" קראתי ברחבי החדר אך אף אחד לא ענה. "היי.. אתה שומע אותי?" תפסתי ברכותיו של רובי שכמעט איבד את ההכרה. "אנחנו צריכים לצאת מכאן." לחשתי אל אוזנו של רובי והוא הנהן בראשו. "אני אוציא אותנו מכאן." הוא אמר וחיפש בעיניו משהו שיכול לעזור. בנתיים אני קרעתי חלק קטן מפיג'מת הלילה שעדיין לבשתי וספגתי בה את הדם. "אתה איבדת המון דם." אמרתי והחולצה של רובי הייתה ספוגה בדם בעצמה. "אל תדאגי לי."  הוא אמר בחצי חיוך. שמענו את הדלת נפתחת ומשם נכנסה ברטה. ישר נעמדתי אל מול רובי. "תזוזי" היא דחפה אותי בחוזקה ומעדתי מעט. אך רובי תפס את ידי וייצב אותי. "היא בהריון ברטה. תפסיקי." רובי אמר ונתן לה מבט מזהיר. "זה יהיה נחמד אם תקרא לי אמא." ברטה אמר והוציאה קופסה שנראית בדיוק כמו הקופסא שכריסטיאן, אבא של האחים גארסיה הוציא ביום שחטף אותי. "מזכיר לך משהו?" ברטה שאלה בחיוך משוגע. התנשפתי כמו משוגעת והלב של הלם בשיגעון. "בלה מה זה?" רובי שאל וברטה הוציאה חוט ומחט. זהים לאלה שכריסטיאן השתמש בהן כדי לתפור את שפתיי. "תרחיקי את זה ממני!" צעקתי בחרדה הנראית לעין. "שמעת מה היא אמרה" רובי אמר בטון אלים וברטה מיד נסוגה אחורה. היא הכניסה את החוט והמחט והציאה אלכוהול עם מעט צמר גפן. היא דחפה לידי והלכה משם. 

"זה הולך לכאוב... מצטערת על זה... " אמרתי בטון מזהיר ושמתי מעט מהאלכוהול על צמר הגפן. "פאק!" רובי שאג בסבל ואני מעט נסוגתי אחורה. לא רציתי לגרום לו לסבל. "בנתיים אני אשים לך פלסטר גדול על זה. אני אחשוב על דרך לברוח. אל תדאג." אמרתי והנחתי גזה ומעליה סרט הדבקה רפואי שהיו בתוך ערכת העזרה הראשונה. "לאו.." ניסיתי לשאול אך רובי קטע אותי. "לאו בסדר. הוא יתחרפן אם יגלה שאת כאן." רובי אמר והביט בגזה שמיד נספגה בדם שלו. "אתה מאבד הרבה דם. אין לנו הרבה זמן." אמרתי וקמתי בצורה שלא תהיה חשודה מידיי. ניסיתי לחפש חלון, פתח, מקום שנוכל להשתחל ממנו החוצה. אבל לא לפני שאני אגלה איפה לאו וקלייר. התקדמתי לכיוון רובי וחיבקתי אותו חזק. "מה.. מה קורה בלה?" רובי שאל וניתק את החיבוק. "אם אני לא חוזרת תגיד ללאו שאני אוהבת אותו. אוקיי?" אמרתי ורובי תפס בידי. "את לא יוצאת" הוא אמר וזיק של חרדה עבר בעיניו. משהו שמעולם לא ראיתי בו. "אין לנו ברירה. אוקיי? זה או שכולנו נמות או שאחד מאיתנו יקריב את עצמו." אמרתי ושיחררתי את ידי מידו "אני מצטערת על זה" אמרתי וחבטתי בראשו של רובי והוא מיד איבד הכרה. אני לא יכולה להסתכן בזה שהוא יצעק ויחשוף אותי. 

קמתי מהרצפה שבה רובי שכב כרגע וצעדתי בזהירות לכיוון הדלת של החדר המשונה הזה. הדלת הייתה נעולה אז ניסיתי לחשוב על תוכנית. יש לי רעיון! "בבקשה! תיפתחו!" הטחתי את ידיי על הדלת אינספור פעמים עד ששמעתי צעדים מתקרבים. "תפסיקי!" השומר צעק וסטר לי. שוב. "בבקשה! יש לי צירים!" צעקתי בכאב מזויף. "תקרא לבוסית" השומר המזורגג לחש לאחד משומרי הראש שעמד לצידו. השומר מילמל משהו בקשר ולאחר מכן סימן לשומר השני משהו. הוא הרים אותי אל ידו ונשא אותי. זה היה מבנה גדול ומסובך. ניסיתי לסרוק אותו כמה שיותר כדי ללמוד אותו. "לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי מתנשפת בהיסטריה. "לברטה" הוא אמר בפשטות ופתח את הדלת שהובילה אל השטן. ברטה. 

"תשאירו אותנו לבד בבקשה." ברטה אמר וסימנה לשומרי הראש לצאת. "אל תנסי לעבוד עליי בלה." היא אמרה וליטפה את ביטני. "את לא רוצה להתעסק איתי." היא אמרה ולחצה על בטני עד שהיא דיממה. "די! תפסיקי!" צעקתי בכאב ובזעזוע. לפתע דלת הכניסה של החדר נפרצה בכוח. איש במיימדים כמעט לא אנושיים. ושנראה כל כך מוכר לי נכנס. "תורידי את הידיים שלך ממנה לעזאזל!" אותו הבן אדם בעל העיניים הכחולות שזהות לשלי כמעט בצורה עוצרת נשימה התקדם לעבר ברטה במהירות והטיח אותה על הריצפה. "מי.. מי אתה?" שאלתי בגימגום ותפסתי בבטני בכאב. "את תכירי אותי בהמשך. עכשיו, בואי נציל את המשפחה שלך." האיש היפהיפה אמר ונשא אותי בידיו הענקיות. הבטתי בפניו מקרוב והוא נראה כל כך מוכר. "אני.. אני מכירה אותך." אמרתי והוא לא ענה. רק המשיך להתקדם קדימה. 

לאו-

"שמעת את זה?" קלייר שאלה אותי למשמע הצעקות והנהנתי בראשי. "זאת בלה." אמרתי והרגשתי את הדם שלי מבעבע. "מה הם עושים לה?" קלייר שאלה ונראתה מבועטת. "הכל יהיה בסדר." אמרתי מנסה להרגיע בעיקר את עצמי. "למה הצעקות הפסיקו?" מילמלתי לעצמי ולא הפסקתי להריץ תסריטים נוראיים בראשי. מה היא עושה לה? מה היא עושה לתינוקות שלי?