מלך המאפיה

חתונה מזורגגת

לאו- 

"אני לא יכול להתחתן איתה" ניסיתי להסביר לרובי אחי הגדול בפעם האלפיים וחמש מאות "זה לא משנה כרגע מה את יכול או רוצה, מה שחשוב זה היורש שתביאו" אמר רובי והדם שלי עלה אל המוח "זו מלכודת מוות בשבילה" ניסיתי להסביר לרובי אבל זה לא עיניין אותו "אתה יכול להגן עליה" אמר רובי וניסה להרגיע אותי "זה לא פאקינג משנה, יש לי אויבים בכל פאקינג חור בעולם" אמרתי ויצאתי מהמשרד של אחי בכעס "הכל בסדר?" שאלה בלונדי שביקשתי ממנה לחכות לי מחוץ למשרד "אנחנו צריכים לדבר" אמרתי ומשכתי אותה אל חדרי "מה נסגר איתך הפעם?" היא גילגלה עיניים. "אנחנו לא יכולים להתחתן, את מבינה את זה נכון?" שאלתי אותה בכעס, מקווה שהיא תבין. "אתה חושב שאני מצפה לחתונה איתך?" שאלה בלה ואני כבר יודע את התשובה. "גם אני לא ממש מחכה לזה" עניתי לה בעוקצניות והיא גלגלה עיניים, שוב. "מה נעשה?" שאלה בלונדי והתיישבה על מיטתי, אף בחורה אף פעם לא הייתה בחדר שלי. "את לא תעשי כלום, תני לי לטפל בזה" אמרתי ובלה הסתכלה עליי לא מבינה "כי אתה מטפל בזה פשוט נהדר עד עכשיו, נכון? אפילו את אחיך לא הצלחת לשכנע!" "כל מה שהם רוצים זה יורש." היא המשיכה בייאוש. "אני צריך משקה." אמרתי ועזבתי את החדר בסערה. אני לא יכול להיות איתה באותו החדר. 

בלה-

"אידיוט" מילמלתי לעצמי והורדתי את הג'קט השחור שהיה עליי. יצאתי מהחדר הגדול של לאו שאפילו לא הצלחתי להתפעל ממנו בגלל השיחות הדפוקות שאני צריכה לקיים. לאן הוא הלך בכלל? חיפשתי אותו ברחבי הבית. "עוד אחת מהזונות של לאו?" שאלה בחורה מדהימה ביופיה המזכיר את של לאו. "איזבלה" הצגתי את עצמי והושטתי את ידי ללחיצה "את בלונדי אני מניחה" הסתכלה עליי אותה הבחורה וחיבקה אותי, מה נסגר איתה? "אני מצטערת על הקבלת פנים הנוראה. אני קלייר, אחותו של לאו." אמרה בחיוך נעים "אחותו התאומה" המשיכה והסתכלה עליי "אתם תאומים? אין בניכם שום דבר מתואם" גיחכתי "את הרבה יותר נחמדה" המשכתי בסרקזם כנה לגמרי. "את אוהבת יין?" שאלה קלייר והנהנתי בראשי "אני כבר אוהבת אותך" אמרה ומשכה אותי אל מרתף היינות המרשים "מה את מעדיפה? אדום או רוזה?" שאלה קלייר בחיוך "אדום" אמרתי והסתובבתי במרתף היינות שהיה בו ריח מוכר של ישן. "זה המרתף של רובי, מידי פעם אני יורדת לכאן וגונבת קצת יין" אמרה קלייר וצחקקה "עם כל היינות כאן הוא בחיים לא שם לב" אמרה ובחרה יין משובח. חטפה שני כוסות מהבר מעץ שהיה ממוקם באמצע החדר ועלינו אל המרפסת הענקית. "אז? מה קורה בניכם?" שאלה קלייר בציפייה ומזגה לי כוס בכמות מכובדת ביותר. "אנחנו לא מה שאת חושבת" אמרתי והפכתי לאדומה "אני יודעת, טיפשונת." אמרה בחיוך "את יודעת שהוא מעולם לא הכניס מישהי לחדר שלו?" הודתה קלייר והסתכלתי עליה בשוק "אז מה גרם לו להכניס אותי?" שאלתי בסקרנות שלא אופיינית לי "כנראה שאת מיוחדת." אמרה קלייר ולגמה מהיין "אני לא חושבת, אבל תודה על המחמאה." הודיתי לקלייר "לא ניסיתי להחמיא לך בלונד, רק הצבתי עובדות" היא סיימה את כל כוס היין בלגימה אחת וכך גם אני. היא לקחה את הכוסות ורחצה אותן טוב בכדי לא לעורר חשד. "אני חייבת לתפוס איזו תנומה אחרי כל היין הזה." אמרה קלייר ופיהקה קלות "אכפת לך אם אשן אצלך היום?" שאלתי בחוסר נעימות "אני באמת לא אתנגד. אבל אני חושבת שאם מישהו יכנס מהחלון לא אצליח להגן עלייך" ציחקקה קליר והצביעה על החדר הצמוד אליה, החדר של לאו "זה החדר שלך בלונד" היא חיבקה אותי קלות "לילה טוב" אמרתי ונכנסתי אל החדר של לאו "פאק!" צעקתי בבהלה כשראיתי את לאו מתקלח עם דלת פתוחה לגמרי "אתה פאקינג אידיוט" "אז את וקלייר חברות עכשיו?" שאל לאו מתעלם לגמרי מהעובדה שהוא עירום. "יש בזה בעיה?" שאלתי בחשדנות "לא, את פשוט לא נראית לי הבן אדם האידיאלי להתחבר אליו" אמר לאו והוא הזכיר לי במילותיו את אימי המזורגגת "נחמד לשמוע" הסתכלתי עליו בעיניי הכחולות "אוהבת מה שאת רואה?" שאל לאונרדו וישר הסטתי את מבטי "אני צריכה להקיא." התוודתי בסרקזם

----------------------------------------------------------------------------

"תשני במיטה שלי" אמר לאו ולבש את מכנסיו אך נותר ללא חולצה "אוקיי" אמרתי ונשכבתי במיטתו של לאו ושקעתי בשינה עמוקה.