איזבלה-
"בוקר טוב איזי, קדימה את צריכה לקום. הולכים לבקר את אמא" ברגע ששמעתי את המשפט המחריד שיצא מפיו של אחי הגדול התרוממתי מהמיטה בבהלה ושיפשפתי את עיניי בעייפות כדי לוודא שאני לא חולמת "מאיפה זה צץ פתאום?" שאלתי את מריאנו שהתקדם אל עבר דלת היציאה מהפנטהאוז שלי. "היא ביקשה לראות אותך" אמר אחי והסתכל עליי כחף מפשע "אותי?" שאלתי בטון מופתע, אמא שלי רוצה לראות אותי? האמא שאנחנו מדברים עליה? אני לא קונה את זה. "שיהיה" התרוממתי מהמיטה ברשלנות שלא אופיינית לי כשאני לא בביתי והתקדמתי אל עבר השירותים חצי מנמנמת.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------
"שיפצו פה או משהו?" שאלתי בניסיון להעביר את החרדה שמתחוללת בתוכי. "תרגעי איזי, ביקור קטן וממשיכים ביום שלנו." אמר מריאנו בניסיון לנחם אותי. "אני מקווה שזה יסתיים בביקור קטן מריאנו, אתה מכיר את אמא." נכנסנו אל בית המשוגעים המזורגג והפקידה בירכה אותנו לשלום, הינהנו בראשנו כאות נימוס והמשכנו בדרכינו לאולם הביקורים "בלה!" קראה המטפלת החביבה בשם החיבה שאימי קוראת לי בו. "מזמן לא ראינו אותך, תראי אותך, איך התפתחת וגדלת" המטפלת הסתכלה עליי בהערצה, כמובן שהתפתחתי, לא הייתי כאן כמעט עשור מזורגג. "אמא?" קראתי לאימי שישבה עם הגב אליי "קדימה סלינה, הסתובבי, זה לא יפה להתעלם מאורחים" אימי הרימה את ידה באיטיות וסימנה עם ידה סימן מוזר שלא הצלחתי להבין "היא רוצה שתתקרבו" אמרה המטפלת בהתרגשות, ממש התאחדות משפחתית. "בלה" קראה אימי בשמי "כן אמא?" עניתי לה בפחד "העיניים שלך" היא אמרה והסתכלה אל תוך עיניי "הן מבשרות מלחמה" אמרה אימי והסתכלתי עלייה בגועל, כל כך הרבה שנים עברו והיא לא משתנה, אפילו קצת. "אמא, בלה באה לבקר אותך, את ביקשת לראות אותה" אמר מריאנו בחיוך "נכון" אימי הנהנה באיטיות מסוכנת, היא הולכת לעשות לי משהו? "התקרבי אליי" אמרה אימי וסימנה לי עם ידה להתקרב, מריאנו תפס בידי בחרדה נראת לעין, כאילו מפחד שתעשה לי משהו. "תסתכלי עליי" ציוותה עליי אימי וכך עשיתי, מריאנו חיזק את אחיזתו בידי. "את הרגת את בעלי" היא לחשה בכעס וליפפה את ידייה סביב צווארי "ועכשיו הגיע תורך" אמרה אימי ללא רחמים וחיזקה את אחיזתה, מריאנו שיחרר את ידייה במהירות ומשך אותי אחורה. "איזי תסתכלי עליי" אמר מריאנו ותפס בראשי מנסה להחזיר את הצבע לפניי "היא משוגעת! תרחיקו אותה ממני!" איבדתי את שפיותי לכמה שניות והסתכלתי על אימי בעיניים פעורות "אני לא חוזרת לכאן יותר! היא תישאר כאן עד סוף חייה!" קראתי בבכי ואימי צחקה בחולניות מהצד. מריאנו הוביל אותי לרכב שלו וניסה להרגיע אותי. ביקור ניפלא. נכנסנו לאוטו במהירות ומריאנו הסתכל עליי כאילו הוא חושב מה להגיד "פשוט תיסע" אמרתי וכך הוא עשה.
-----------------------------------------------------------------------------------------
"אני עולה הביתה." אמרתי עצבנית יותר מתמיד. נכנסתי למעלית ועליתי לקומה הגבוהה ביותר, לביתי. ברגע שהמעלית נפתחה יצאתי ממנה והוצאתי את המפתחות מתיק המעצבים שלי "פאקינג אמא מזדיינת" מילמלתי לעצמי וטרקתי את הדלת בכוח לאחר שנכנסתי, התקדמתי אל עבר חדר הארונות כדי להחליף להופעה נוחה יותר. יש לי המון עבודה מהבית. "מה זה לעזאזל?" שאלתי את עצמי בחוסר סבלנות, כאילו חיכיתי לתשובה מזורגגת. על שולחן האיפור שלי חיכו לי לפחות שבע שקיות מויקטוריה סיקרט ובתוך השקית הגדולה ביותר נמצא פתק.
"בלונדי, אני לא כל כך מוכשר בכתיבה אבל ראיתי שיש לך הרבה מאלה, אז קניתי לך עוד כמה לאוסף, מלאו." לאו הא? אז ככה הוא קורא לעצמו. חזיות נחמדות, אבל הן גדולות מידיי, אני מקווה שהוא לא רומז לי משהו.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לאו-
"אתה חושב שהחזיות יתאימו לה?" שאלה קלייר בציפייה "לא, היא שטוחה כמו קרש מזורגג." עניתי לה והרמתי את ראשי מהמחשב כדי להסתכל על החוזה שבדיוק סיימתי לבדוק. "מה זה?" שאלה קלייר מנסה להציץ על החוזה אבל ישר הפכתי אותו על הצד השני "מה אמרתי לך על להתערב בעינייני המאפיה?" שאלתי שאלה ולא חיכיתי לתשובה. "יש לי כמה סידורים. אולי אקח את רוזי איתי?" שאלה קלייר והנהנתי בראשי לחיוב. "תבקשי מרובי שיארגן לכן שמירה" רובי הוא יד ימיני, חברי הטוב והנאמן, ואחי הגדול. "בטח, שיהיה" ענתה קלייר ונעלמה משולחן האוכל במהירות.
המשכתי לעבוד עד שצילצול טלפון עצר אותי. "כן?" עניתי בקול רשמי מכיוון שזה היה מספר שלא הכרתי "חתיכת שיקגו מזדיין! ידעתי שלא הייתי צריך לתת לאיזבלה לטפל בך!"
YOU ARE READING
מלך המאפיה
Romanceתלמד להסתדר, או שיאכלו אותך חי. זה המוטו שלי ושל משפחתי, ואת האמת, שאני יכולה להסתדר עם זה. את האמת שאני ממש מעולה בזה. מאז שאחי הפך לקאפו של מאפית סיציליה שבאיטליה, המאפיה הסיציליאנית, או בשמה המקוצר, הקוזה נוסטרה, נהייתי חסרת רגשות, קרה, לא צריכה...
