חלומות גדולים

פרק 3- חלק ב.

בתמונה זה יוסי, ועל כל דמות יסופר בפירוט אין לכם ממה לדאוג.
וזהו התלהבתי סופית מהתמונות.
ובקשר לשם של חברה של בר זה קורל, בפרק הקודם זה היה לירז וזה היה בילבול ענקי.
לירז זה שם של דמות אחרת שתכירו בהמשך.

״מתי היום הולדת שלו?״ קורל שאלה, והסתכלה על הארון שלי.
״מחר״ עניתי, והמשכתי לאכול את האפרופו שלי.
״טוב, עוד מעט נמצא לך משהו ללבוש״ היא אמרה בייאוש, והתיישבה על הכיסא מול החלון, והסתכלה על השכונה.
״נו איך זה לגור פה עד עכשיו?״ היא שאלה, והסתובבתי לכיוונה, ונאנחתי.
״זה בסדר, קצת קשה בגלל הגעגועים לכולם״ אמרתי, ולקחתי שלוק מהפחית קולה שלי, היא חייכה חצי חיוך ונאנחה.
״הלוואי והייתי יכולה להישאר פה איתך״ היא מילמלה, והסתכלתי עלייה בחיוך, ״את יכולה״ עניתי בילדותיות, ושתינו צחקנו.
הנחתי את האוכל בצד, והתיישבתי עלייה כשהיא מחבקת אותי חזק.
״תשמרי על עצמך פה, אל תסתבכי״ היא אמרה וצחקתי, אני? להסתבך?
״את זוכרת עם מי את מדברת, נכון?״ שאלתי בחיוך משועשע, והיא נאנחה וצחקה תוך כדי.
״רוצה לצאת לסיבוב?״ שאלתי בחיוך, והיא הינהנה ונעמדנו.
״קניון״ אמרנו ביחד, והיא רצה לתיק שלה, ואני לבשתי את הסנדלים השחורות שלי, ואספתי את שערי המבולגן לקוקו.
לקחתי את התיק צד השחור שלי, ויצאנו לסלון.
״מה קורל את הולכת?״ שירה שאלה בקול תינוקי, וקמה מאמא שלי שישבה איתה על הספה.
״אנחנו הולכות קצת לקניון״ קורל אמרה, והרימה אותה, ואני התיישבתי ליד אמא שלי ולקחתי קצת מהפוקפורן שהיא אכלה.
בזמן האחרון אני אוכל מכל הבא ליד, גם אם זה שטויות קטנות, או ארוחות מלאות.
הכל הפוך בעולם הזה, כשאני צריכה לשמור על המשקל אני אוכלת בלי סוף וכשאני לא צריכה, אני כמעט ולא אוכלת.
מספיק נורא שאין לי פה איפה להתאמן, בחיפה הייתי מתאמנת עם החברות שלי, ופה הזמן היחידי שיש לי להתאמן זה בערב ולבד.
״את צריכה כסף מלאך שלי?״ אמא שאלה, וליטפה את הלחי שלי, חייכתי והנדתי בראשי, נשאר לי כסף בחשבון שלי, עוד מהתקופה שהייתי עובדת בתור מלצרית.
אני אומנם אוהבת בגדים מאוד, אבל אני לא כל כך בזבזנית, אני אוהבת לעבוד ולשמור על הכסף לתקופה פחות טובה.
״לא אימא, תודה״ אמרתי בחיוך, והתקדמתי לדלת, קורל נפרדה מאמא שלי ומשירה בחיבוק, וירדנו לכיוון התחנה.