חלומות גדולים

פרק 35.

מי שאינו אוהב הוא אומלל, ואומלל הוא מי שמאוהב.

-נקודת מבט אביאור-

"את לא מציעה לי משהו לשתות?" שאלתי בשעשוע את בר, שבדיוק יצאה מהחדר שלה, לבושה בפיג'מה בצבע שמנת, השיער שלה היה משוחרר מהקוקו שהיא עשתה בבוקר, והוא נח בגלים עדינים על הכתפיים שלה. העגילים העדינים שהיו באוזניים שלה נצצו וכך גם השרשרת שקניתי לה. שכמו מפגר רק עכשיו הבנתי שהיא עדיין לובשת אותה.

"לא" היא קבעה באדישות והתיישבה בספה הקטנה, מולי. "על מה אתה רוצה לדבר? על איזה חרא יצאת או על כמה שפגעת בי?" היא שאלה בהרמת גבה, וגיחכתי. טוב לשמוע אותה אומרת חרא.

"קודם כל, אני מבין שיצאתי בן זונה כשלא עניתי לך" אמרתי בחצי חיוך, "זה כי אני מפגר, לא ממש ידעתי מה אני רוצה מעצמי-" 

"ועכשיו אתה יודע?" היא שאלה בכעס. 

"לא ממש" מלמלתי, והיא נאנחה בעצבים. "למה שלא תצא לי מהבית?" היא צעקה בכעס ונעמדה. 

"נמאס לי ממך, אתה כל כך רוצה לדבר ואז שנותנים לך הזדמנות להסביר את עצמך אתה פשוט יושב פה ומורח אותי בחירטוטים שלא מגיע לי לשמוע אותם, מגיע לי שתתנצל ותתחנן שאני אסלח לך ותפסיק כבר לשחק בי" היא צעקה בכעס, והסתכלתי עליה באדישות, רואה כמה זה מחרפן אותה.

"בר אנ-" , "כל מה שאתה יודע לעשות זה לשחק בי" היא קטעה אותי ומילמלה בעצב, והתיישבה בחזרה.

"לא נכון, אני יודע גם לשחק כדורגל" 

"ואי, אני שונאת אותך" היא אמרה בכעס, וצחקתי. קמתי מהמקום שלי והתיישבתי לידה.

"אני לא אהיה בן זונה, אני אגיד לך את האמת, חשבתי על להיפרד ממך כשהיית ביוון, אבל לא בגלל שאני לא מרגיש אלייך כלום, זה כי קצת היה קשה לי בלי בנות ומועדונים, ועדיין קשה לי-" 

"אז מה אתה רוצה? שאני אזדיין איתך כדי שיהיה לך קל יותר להיות איתי במערכת יחסים?" היא שאלה בעצבים, וחייכתי מהחוצפה שבה היא דיברה, אני צריך להתחיל לעצבן אותה יותר, אני מת על זה כשהיא נהיית חצופה.

"סתמי תפה ותקשיבי, אני אתגבר על הצרכים שלי ואני רוצה לנסות בר, אני לא רוצה שניפרד עכשיו" קבעתי.

"אל תגיד לי לסתום תפה" היא מילמלה בכעס, וצחקתי. משכתי אותה אליי והצמדתי אותה הכי קרוב שיכולתי, רק עכשיו אני בעצם מבין כמה התגעגעתי אליה כשהיא לא הייתה פה.

"אבל את צריכה לפעמים לסתום תפה" קבעתי, ובהינו אחד לשני בעיניים. כחול פוגש שחור. 

ראיתי שהיא עדין פגועה, יכולתי להרגיש את זה. "אני לא" היא מילמלה ונאנחתי.

"אתה שובר לי את הלב, אתה יודע?" היא שאלה, והרגשתי מין צביטה כזאת בבטן, ואחת כואבת. 

"אני לא יודעת מה אתה מרגיש אלי, ומה לא. אני אגיד לך מה אני מרגישה. אני אוהבת אותך, ואתה רק משחק בי ומזלזל בי, אני מודיעה לך שאני לא צעצוע, אם לא תשתנה, אין לנו מה לחפש ביחד" היא קבעה בביטחון, והנהנתי.