נשענתי על הקיר של השכבה של בר, וחיכיתי שהיא תצא, כבר שלושה ימים שהיא לא מדברת איתי, בתאכלס באמת לא יצאתי בסדר, אבל לפעמים היא מחרפנת אותי.
״ליאן״ קראתי בשמה, וסימנתי לה לבוא.
היא באה, וכיבתי את הסיגריה שלי, ״מה קורה?״ היא שאלה בחיוך.
״סבבה, ראית את בר?״ שאלתי.
״כן, היא הלכה עם ירוס לאיזה מקום״ היא מילמלה, והרמתי את
התיק מהריצפה.
״היא חזרה לדבר איתה?״ שאלתי מבולבל.
״כן, היא אמרה שהן דיברו והבינו שהן סתם לא דיברו או משהו, איך זה שאתה לא יודע?״ היא שאלה, ושיחקה בשיער שלה.
״זה סתם, היה לנו איזה ריב״ אמרתי, והיא חייכה אלי חצי חיוך,
״אל תדאג, הכל יהיה בסדר ביניכם״ היא אמרה בחיוך.
״אני אף פעם לא דואג,״ אמרתי לה באדישות, והיא הפסיקה לחייך והינהנה.
״אתה רוצה שאני אתקשר אלייה?״ היא שאלה, והינהנתי.
היא פתחה את הפלאפון שלה, והתקשרה לבר, בזמן שאני שיחקתי עם המיצית שלי,
״תא קולי, מצטערת״ היא מילמלה,ונאנחתי בעצבים.
״לא משנה״ אמרתי בכעס.
״אפשר ללכת לחפש אותה ביחד, כאילו, אם אתה רוצה, אני אעזור לך״ היא מילמלה בחצי חיוך? והסתכלתי עליה בגיחוך,
״זה בסדר, ליאן, אני אמצא את חברה שלי, לבד״ אמרתי בחיוך, והדגשתי את החברה שלי, שולח לה מסר ברור שלא תנסה אפילו, כי אין לה סיכוי.
״טוב״ היא אמרה וציחקקה כשהיא חוזרת לבנות שהיא ישבה איתן, הוצאתי את הפלאפון שלי, והתקשרתי לירוס.
״הי אביאור״ ירוס ענתה לאחר דקה,
״תני לי את בר, ואל תגידי שהיא לא איתך״ אמרתי לירוס, והיא צחקה.
״מה אביאור?״
שמעתי את הקול של בר, שכל כך התגעגעתי אליו, לא טוב לי לא לשמוע את הקול המציק שלה.
״איפה את?״ שאלתי.
״בבית ספר,״ היא מילמלה, ״אנחנו נריב לנצח?״ שאלתי בעצבים.
״בוא לכניסה של בית ספר, אני אבוא לשם עכשיו״ בר אמרה וניתקה.
נאנחתי, והלכתי לכניסה, חיכיתי לה במשך חמש דקות, שנראו כמו נצח עד שהיא באה.
״אתה רוצה להתנצל?״ שמעתי קול קטן מאחורי, והסתובבתי.
״על מה יש לי להתנצל?״ שאלתי את בר בחיוך, והיא חייכה בחזרה.
״דיברת אליי לא יפה,״ היא קבעה בכעס, ונאנחתי.
״אני יודע, יפה שלי, לא התכוונתי להתעצבן עלייך ככה״ אמרתי בכנות, והיא נאנחה.
״זה בסדר, בטח ממש חפרתי לך״ היא אמרה בחצי חיוך.
״קצת חפרת,״ אמרתי בחיוך, והיא צחקה ונתנה לי מכה בבטן.
תפסתי את היידים שלה והצמדתי אותה אליי,
נישקתי אותה בזמן שהיא כרכה את היידים שלה סביב העורף שלי, הרמתי אותה כדי שהיא תהיה בגובה שלי, והיא צחקה.
״התגעגעתי אלייך״ היא אמרה בכנות, וחייכתי.
״וואלה לא כזה הרגשתי בחיסרונך״ אמרתי בחיוך, והיא נשכה את הלחי שלי.
״אני רוצה להתנצל,״ היא אמרה וסימנה לי להוריד אותה, הורדתי אותה באיטיות,
״על מה?״ שאלתי מבולבל.
״על איך שהגבתי כשאמרת שאתה נוסע, לא חשבתי כמה זה טוב בשבילך, רק חשבתי כמה אני אתגעגע אלייך״ היא אמרה בחצי חיוך, ונישקה את הלחי שלי.
״אני ממש שמחה בשבילך, והגבתי ככה כי זה כזה ברור שאתה תצליח ותתקבל לנבחרת נוער, כי אתה כל כך מוכשר, אביאור״ היא הוסיפה בחיוך, ונישקתי את המצח שלה.
״את חושבת?״ שאלתי בחצי חיוך, והיא הינהנה.
״אני מאמינה בך וגאה בך, ואני יודעת שזה קטן עלייך, חוץ מזה תראה איזה שילוב מדהים אנחנו, דוגמנית וכדורגלן״ היא אמרה וצחקה.
הזזתי את השיער מהפנים שלה, וחייכתי אליה, ״אני אוהב אותך״ אמרתי בחיוך.
מת על הפרצוף המושלם שלה, שרוף עלייה בכל חלק בלב שלי.
״בא לי לקחת אותך היום בערב לאיזה מקום,״ אמרתי בחיוך, והיא הסתכלה עלי בחיוך ענקי, כזאת מפונקת.
״לאן בא לך לקחת אותי, אביאור?״ היא שאלה בהתלהבות, וגיכחתי.
״לא יודע, לאן שתבחרי״ עניתי.
״לא יודעת, מסעדה?״ היא שאלה, והינהנתי.
״מה שבא לך, אהובתי״ אמרתי בחיוך ונישקתי את הראש שלה, היא שילבה את היידים שלנו יחד, ונכנסנו חזרה לבית ספר,
״אבל אביאור, הפעם אל תשרוף אותה״ היא ביקשה, וצחקתי.
YOU ARE READING
חלומות גדולים
Romanceבר גרין, נערה בת 16 בכיתה י׳, מחיפה. בשנה אחת, הכל קורה לה, אבא שלה נפטר, היא עוברת בית ספר, ובנוסף עיר. בר עוברת לגור בנתניה, עם אימה אוסי, ואחותה שירה בת ה4. לבר גרין יש חלומות גדולים, היא חולמת להיות דוגמנית וסופרת. הדבר היחיד שמפריד בינה לבין...
