פרק 38.

13.3K 834 371
                                    

כמה פרקים העלתי היום??????????? זה הרביעי, אני חייבת להפסיק ולנסות לשחק אותה עסוקה שאין לה זמן להעלות פרקים.

אם אי פעם מישהו ישאל אותי מה זה גיהנום, אני אענה לו שגיהנום, גיהנום זה להפריד בין שני אנשים שאוהבים אחד את השני, ולתת להם לחיות בידיעה שהם לעולם לא יוכלו להיות יחד.

אביאור ישב עם הראש למטה, והיידים שלו היו על הברכיים שלו.
הוא היה נראה כל כך עצבני, כאילו הוא מוכן לריב מכות בכל רגע.

הוא עיקל את מה שסיפרתי לו הרגע, בהתחלה לא רציתי לספר לו, כדי שלא יסבול.

אבל אביאור לא היה מוותר בחיים והיה דורש לדעת למה, זו הדרך היחידה ששנינו נוכל להתרחק אחד מהשניה.

הוא הרים את הראש והסתכל עלי, ״הם משקרים״ הוא קבע.

״אבי-״

״אנחנו לא אחים, הבנת?״ הוא צרח עלי בעצבים, והסתכלתי עליו כשאני משתדלת לא לבכות שוב.

״למה שהם ישקרו?״ שאלתי בשקט, והוא נעמד.

״את יודעת מה אני הולך לעשות? לרצוח את אבי ואז את אמא שלי ואז את אמא שלך״ הוא קבע, ומשכתי בכתפיי.

״אם זה מה שיעשה לך טוב, אז תהרוג אותם״ מלמלתי אומנם בציניות, אבל כן היה בי פחד קטן שאביאור מסוגל להרוג אותם.

״מה עושים עכשיו?״ הוא שאל, והסתכלנו אחד על השני. למרות האדישות והקור שבקעו מהקול שלו, יכולתי להרגיש רק ממבט אחד בעיניים שלו את הכאב, הבילבול, והכעס.

״אל תדאגי אני אסדר הכל״ הוא מלמל, אף אחד מאיתנו לא העיז לשבור את הקשר בין העיניים שלנו.

״אני אוהב אותך״ הוא אמר בקול רועד, ולקח נשימה עמוקה והתאפס על עצמו, ״אני אסדר הכל, בר, אני מבטיח״ הוא הוסיף, ופרצתי בבכי.

חלומות גדוליםWhere stories live. Discover now