חלומות גדולים

פרק 22.

״כשאני אסיים לקלוע לך את השיער, את תהיי הילדה הכי יפה ומיוחדת בכל הגן שלך״ אמרתי לשירה בחיוך, ונישקתי את הלחי שלה.
״תודה בר,״ היא מילמלה בהסמקה וחייכתי חיוך ענקי, אני כל כך אוהבת את הילדה הזאת.
״בואי נראה אם יש לנו הכל,״ מילמלתי ושירה הינהנה.
״אני אגיד מה אנחנו צריכות ואם זה פה, אז את צועקת צ׳ק״ אמרתי בגיחוך, והיא הינהנה בבילבול.
״מה זה צ׳ק?״ היא שאלה מבולבלת, וגיכחתי כשאני מגרדת את העורף שלי, ״זה כמו יש, רק באנגלית״ אמרתי בקצרה והיא הנהנה.
״מוכנה?״ שאלתי בחיוך והיא קפצה במקום, מחכה שאני אתחיל.
״מסרק?״
״צ׳ק״ היא צעקה והתגלגלה מצחוק על השטיח, פרצתי בצחוק אך ורק מהצחוק שלה.
״גומיות?״ שאלתי שוב, עדיין צוחקת.
״צ׳ק״ היא אמרה וצחקה שוב, המילה הזאת מצחיקה אותה עד כדי כך?
״קרם לשיער?״
״צ׳ק״ היא מילמלה בצחוק ונאנחתי בייאוש, תוך כדי שאני מחייכת.
״ייאלה בואי נתחיל״ קראתי בהתלהבות וסימנתי לה לשבת על הכריות שהנחתי על השטיח.
היא התיישבה והדליקה ערוץ הילדים, בזמן שאני התחלתי לסרק את שיערה.
אני מתכננת לעשות לה שלושה צמות עבות, בכל הראש, אני אומנם ממש טובה בצמות, אבל אני מקווה שזה ייצא לי כמו שצריך, כי לשירה לעומתי, יש שיער מלא, ועבה וארוך מאוד, ככה שזה קצת קשה לעשות לה תסרוקות לפעמים.
חילקתי את השיער שלה לשלושה אזורים נפרדים, ומרחתי עליהם קרם שמייצב את השיער, קצת כמו ג׳ל.
ותפסתי כל חלק בגומייה בצבע שונה, כדי שאני לא אתבלבל בין האיזורים.
סירקתי את השיער בפעם האחרונה והתחלתי לקלוע את הצמה הראשונה, תוך כדי שאני משתדלת לא להדק לה את הצמה חזק מדי, אחרת זה יכאיב לה.

״אהבת?״ שאלתי את שירה, כשנעמדנו מול המראה של השירותים.
״ואו בר, זה יפה מחר כל הבנות ירצו כמוני״ היא צעקה בהתלהבות, וצחקתי גם.
״העיקר שאת מרוצה, עכשיו לכי לעשות את הדפים שהגננת נתנה לכם״ אמרתי בחיוך, ונישקתי את הלחי שלה.
״תודה״ היא אמרה וחיבקה אותי, תוך כדי שהיא רצה לחדר שלה במהירות שיא.
הלכתי לחדר שלי, ולקחתי קרם יידים מהשידה, והתחלתי לעסות לעצמי את היידים, שכאבו לי מאוד מהצמות שלה.
נשכבתי על המיטה שלי תוך כדי שאני נאנחת, והתחלתי לדפדף קצת בפלאפון, בין השיחות בוואצפ, או בתמונות באינסטגרם.
קיבלתי התראה מהסנאפצ׳ט ונכנסתי לראות ממי, ההודעה הייתה מתבל, ששלח לי סמיילי של לב, על התמונה שלי ושל שירה.
התעלמתי מההודעה שלו, ויצאתי מהסנאפצ׳ט.
שיחקתי קצת בקנדי קראש, עד ששמעתי את שירה מודיעה לי שאמא בבית.
קפצתי מהמיטה, והחלפתי בגדים, ופיזרתי את השיער.
התאפרתי בעדינות ולקחתי את הכרטיס אשראי שלי מהמגירה, מחזירה אותו לאנרק, הכנסתי כל מה שאני צריכה לתיק צד שלי, השם רצתי טיפה בושם ויצאתי לסלון.
״אני הולכת״ מלמלתי לכיוון אמא, בזמן שלקחתי חטיף בריאות אחד.
״לאן זה? רק נכנסתי הביתה,״ היא שאלה בדאגה, ופתחתי את החטיף, ״קצת למסעדה עם ליאן, ואז שופינג״ אמרתי בחיוך מתלהב, והיא צחקה.
״אבל עדיין שבת הכל סגור,״ היא אמרה, והסתכלה שוב בשעון.
״כן, אבל יש אוטובוסים ועד שנגיע למרכז, הוא ייפתח״ הסברתי, והיא הינהנה.
״את צריכה כסף?״ היא שאלה, והנדתי בראשי לשלילה.
נפרדתי ממנה ויצאתי מהבית, כשאני נועלת את הדלת אחריי.
איזה כיף זה שיש לי כסף משל עצמי, זה ההרגשה הכי מספקת בעולם לא לבקש כסף מאמא שלי.
פתחתי את הדלת של הבניין וליאן כבר ישבה על הספסל מחוץ לדלת של הבניין, היא משכה אותי לחיבוק והזמנו מונית.
״אז מה קורה? ספרי לי הכל״, ליאן אמרה בהתלהבות וצחקתי.
״לא קורה כלום,״ מילמלתי בחיוך, והיא גילגלה עיניים.
״שבוע לא היית בבית ספר ולא קרה כלום?״ היא שאלה בכעס, וצחקתי.
״הייתי בצילומים ואז במלא ארוחות עם ארמונד ואירוע השקה אחד וזהו,״ מילמלתי והיא חייכה.
״ואיך הולך לך? את מרוצה?״ היא שאלה בטון דואג, וחייכתי בביטחון, ״כן, אני סומכת עליו בעיניים עצומות ועד עכשיו הוא לא אכזב אותי בכלל״ אמרתי בחיוך, והיא סימנה למונית לעצור.
נכנסו למונית וביקשנו ממנו שיסע לקניון, בנתיים היה שקט במונית, הנהג היה עסוק בשלו וליאן התכתבה בהודעות עם אמא שלה.
״מה חוץ מזה? מה חדש בבית ספר?״ שאלתי ודיפדפתי בהודעות בוואצפ.
״רגיל, חוץ מזה שאתמול היה באלגן רציני״ היא אמרה וכיבתה את הפלאפון והסתכלתי עלייה במבט שואל.
״תקשיבי זה היה מלחיץ רצח, אמצע ההפסקה, פתאום נכנסים לבית ספר מלא שוטרים עם כלבי גישוש-״ היא באה להמשיך וקטעתי אותה מופתעת, ״באמת?״ שאלתי לא מאמינה והיא הינהנה.
״כן, ותנחשי באיזה לוקרים הם חיפשו,״ היא מילמלה בגיחוך מיואש, ומשכתי בכתפיי, תוך כדי שאני ממלמלת ׳לא יודעת׳
״ללוקרים של אביאור ויוסי וכל החבורה שלהם, כמובן״
״מה הם חיפשו?״ שאלתי מתעניינת, והיא הסתכלה עלי במבט של, ׳את רצינית?׳
״סמים, מן הסתם״ היא מילמלה.
״אה, את יודעת שראיתי את חברה שלך יושבת איתם בספסלים?״ היא הוסיפה,
״איזה חברה?״ שאלתי, והנהג עצר.
״ירוס,״

״זה ממש יפה לך,״ ליאן אמרה ולקחה שוב את הג׳ינס שהחזרתי.
״לא יודעת הוא ממש צמוד״ אמרתי בחוסר נוחות, והיא בדקה את המידה, ״מן הסתם, את צריכה לפחות 38״ היא מילמלה והוציאה חדש.
גילגלתי עיניים וניגשתי למדוד אותו שוב.
״גדול מדי״ צעקתי לליאן מהתא הלבשה, ויצאתי כשאני מחזיקה אותו שלא ייפול.
״יש לך גוף מוזר,״ היא מילמלה וצחקתי.

-

״בוקר טוב,״ אמרתי בחיוך לארמונד שהגיע לאסוף אותי לבית הספר, ״בוקר טוב״ הוא מילמל וניתק את האוזנייה שלו.
חגרתי חגורת בטיחות, בזמן שחיפשתי שיר לשים. ״בר, אני רוצה לדבר איתך על משהו״ הוא אמר והחזרתי את הדיסקים למקום.
״מה?״ שאלתי.
״אני מאוד מרוצה מהעבודה שלך, אבל אני פחות מרוצה ממך״ הוא אמר, והסתכלתי עליו מבולבלת.
״למה אתה מתכוון?״ שאלתי בגיחוך, והוא עשה סיבוב פרסה.
״תראי, כשאמרתי שאת תהיי הדוגמנית הראשית שלי, בת טיפוחיי, התכוונתי לכל מילה, וכמו שאני רואה לא טעיתי, אבל אני רוצה שמעכשיו נעשה מין סדנה כזאת,״ הוא אמר, ועדיין לא הצלחתי להבין למה הוא מתכוון, ״איזה מין סדנה?״ שאלתי מבולבלת עוד יותר.
״נעבוד על הביטחון העצמי שלך, אני רוצה שתהיי יותר חצופה, יותר בעלת ביטחון עצמי, אני רוצה שתהיי, כמוני, רק הגירסה הנשית כמובן,״ הוא מילמל וצחקתי, בזמן שהוא הסתכל עלי במבט רציני.
״המשימה הראשונה שלך השבוע היא להגיד למישהו בדיוק מה שאת חושבת עליו, בפנים, בלי מעצורים, ובנוסף אני רוצה שתקללי,״ הוא אמר, והפסקתי לצחוק.
״אתה רציני?״ שאלתי בחשש, והוא הדליק בחזרה את האוזנייה שלו, והתעלם ממני.
״סופר רציני,״ הוא אמר ועצר את האוטו, ליד השער של בית הספר.
״אני מחכה ממך לשיחה, יש לך עד שעה 3 בצהריים להשלים את המשימה הראשונה שלך, ואת לא יכולה להגיד משהו טוב, רק משהו רע״ הוא הוסיף בגיחוך, ויצא מהאוטו כדי לפתוח לי את הדלת.
״יום טוב,״ הוא אמר, ופרץ בצחוק בזמן שעדיין הסתכלתי עליו המומה.