פרק 52.

12.9K 729 124
                                    

נישקתי את הצוואר של אביאור, ונשמתי עמוק את הריח שלו.
הלוואי והייתי יכולה להריח את הריח הזה כל החיים שלי, לצרוב אותו בתוכי בכל רגע ביום שלי, שילווה אותי לכל מקום.

חשבתי על איך השישי הזה התחיל, הוא עמד בדלת של הבית שלי, לבוש בלבן לקראת הקידוש וביד שלו זר ורדים אדומים ענקי, הוא סיפר לי שאבא שלו היה מביא לאמא שלו בכל שישי זר פרחים, הוא תמיד חשב שזו מחווה יפה וחיכה לרגע שהוא יאהב מישהי מספיק כדי לחלוק איתה את המנהג הזה.

״על מה את חושבת?״ אביאור שאל, היד שלו ליטפה את הלחי שלי והסתכלתי עליו עם חיוך קטן.

״סתם,״ מלמלתי. ״מחשבות״

הוא נישק את הלחי שלי וחייך אלי.

״את כל כך יפה, אישה שלי.״ הוא אמר בחיוך, יותר לעצמו מאשר לי.

וזה הרגיש כל כך טוב לשמוע את זה בצורה הזאת, המחשבה הזאת שיש מישהו בעולם שמאמין שאת הדבר הכי יפה שקיים, זה מחמיא.

הסתכלתי על העיניים שלו שנצצו מהאור הקטן בחדר שלי, הוא הידק את האחיזה שלו בי ונצמדתי אליו אפילו יותר.

הגוף שלי הרגיש כל כך קטן לעומתו, הוא חייך אלי ונישק את הראש שלי.

הלב שלי מתפוצץ מרוב אהבה.

״אנחנו צריכים להתחיל להתארגן,״ אביאור הזכיר ונאנחתי.

״יהיה כיף, נכון?״ שאלתי בשקט, והוא צחק. ״בטח שכן, בכל מקום שאני נמצא בו, יש כיף״ הוא ענה בגאווה ונחרתי בבוז.

הוא צחק וניסה למנוע ממני לקום, ״קדימה,״ אמרתי באנרגיות כשהצלחתי להשתחרר מהאחיזה שלו,

״תחזרי,״ הוא ביקש בילדותיות ופתח את היידים  שלו לרווחה, מסמן לי לחזור לחיבוק שלו.

״די צריך להתחיל להתארגן״ אמרתי מצחקקת.

הוא נאנח, והסתכל עלי בזמן שהשתיישבתי מול שידת האיפור שלי, והוצאתי את הפריימר מהמגירה,

״את הכי יפה בלי איפור,״ הוא אמר וגילגלתי עיניים.

״לא כולן מתאפרות כדי להיות יותר יפות,״ אמרתי בחיוך קטן לעצמי, ושמעתי את הטלוויזיה נדלקת.

סיימתי להתאפר תוך עשרים דקות בערך, אספתי את השיער שלי לקוקו מרושל וניגשתי לארון, הוצאתי ג׳ינס משופשף וצמוד, וגופייה לבנה וחגיגית,

הרגשתי את העיניים של אביאור עלי בזמן שפשטתי את הפיג׳מה וחייכתי לעצמי.

הכנסתי את הגופייה מעט בתוך הג׳ינס והסתכלתי על עצמי במראה, נראתי טוב. לא פשוט ולא מוגזם.

״יש לי את האישה הכי יפה בעולם, אני מת״ אביאור מלמל בחיוך, והיידים השריריות שלו עטפו אותי מאחור לחיבוק מושלם.

חלומות גדוליםWhere stories live. Discover now