חלומות גדולים

פרק 18.

״בוקר טוב,״ אביאור אמר בקול הנמוך שלו, שגורם ללב שלי לקפוץ ולהחסיר פעימה בכל פעם שאני שומעת אותו.
״בוקר טוב״ אמרתי בשקט, ושמעתי אותו משתעל כדי להקל על הצרידות שלו, ״אתה ישן?״ שאלתי קצת חוששת.
הוא זה שהציע לקחת אותי בבוקר לבית ספר, ״אני לא ישן״ הוא אמר, ושמעתי משהו נופל מאחוריו, ואותו מתנשף.
״תלכי לבית ספר לבד, מצטער בר״ הוא אמר, ונאנחתי.
״טוב, בי״ אמרתי בכעס וניתקתי את הפלאפון, הורדתי את המגבת ולבשתי הלבשה תחתונה, ומעל שורט לבן ובהיר, וחולצת בית ספר שחורה, עם כפכפי הוויאנס.
לקחתי את התיק, ויצאתי לסלון. ״שירשור, בואי אני אקח אותך היום לגן״ אמרתי בחיוך והיא רצה אליי ותפסה את היד שלי.
״יום טוב, נסיכות שלי״ אמא אמרה, ויצאנו לכיוון הגן של שירה שהיה בדרך לבית הספר שלי.
״אני כועסת עלייך,״ שירה אמרה, והסתכלתי עליי מבולבלת.
״על מה?״ שאלתי,
״על זה שאת לא מכירה לי את חבר שלך, אני רוצה להכיר אותו״,
״מאיפה את יודעת על איתי?״ שאלתי בשקט, והיא שיחקה באצבעות שלה, ״ראיתי אותו מהחלון, אתמול כשהוא הביא אותך״ היא אמרה וצחקתי.
״שירה, זה לא חבר שלי״ אמרתי בליגלוג, ״אז מי זה?״ היא שאלה, וגיכחתי.
״ידיד מפעם,״ אמרתי בגיחוך, והיא הסתכלה עלי בסקרנות.
״למה מפעם?״ היא שאלה, ונאנחתי. ״כי הכרנו פעם-״
״אבל גם עכשיו את מכירים, אז למה הוא לא ידיד מעכשיו?״ היא שאלה וקטעה אותי.
צחקתי כשהגענו לכניסה של הגן שלה, והתכופפתי כדי להיות בגובה שלה, ״יום טוב שירה״ אמרתי בחיוך וקטעתי אותה מלהמשיך לשאול שאלות מציקות.
״רעה,״ היא מילמלה, והשומרת הסתכלה עלינו, וחייכה אליי.
״אל תקללי אותי,״ ביקשתי בחיוך, והיא צחקה.
״טוב, אני אוהבת אותך״ היא מילמלה וחיבקה אותי, צחקתי וחיבקתי אותה בחזרה.
היא נכנסה לגן, ונשארתי להסתכל שהגננת רואה שהיא הגיעה.
״יש לך אחות מתוקה,״ השומרת אמרה בחיוך, וסובבתי את הראש כדי להסתכל עלייה, וחייכתי. ״תודה,״ אמרתי בנימוס וסידרתי את התיק גב שלי.
״את גם מתוקה,״ היא אמרה כשבאתי להתקדם, והסתכלתי עלייה מופתעת, ״תודה?״ שאלתי בחשש, והיא צחקה.
״זה סתם, אני כבר שבוע רוצה לשאול,״ היא אמרה והתקרבה אלי, ולקחתי צעד אחורה, ״את פנוייה?״ היא שאלה, והנדתי בראשי לשלילה במהירות, ״יש לי חבר,״ אמרתי במבוכה, והיא הסתכלה עלי מאוכזבת והינהנה.
״מצטערת, בובה״ היא אמרה, וחייכתי אליה במבוכה, והתחלתי ללכת.
אומייגד, זה היה מטריד.
לא שיש לי משהו נגד לסביות, אבל אני לא לסבית.
אחרי הליכה של עשר דקות מהגן של שירה, הגעתי לבית הספר, עליתי לכיתה, וכמובן שהגעתי באיחור של חמש דקות, כי הרשתי לעצמי לקום טיפה יותר מאוחר, כי הייתי בטוחה שאביאור ייקח אותי.
דפקתי פעמיים על הדלת של הכיתה, ופתחתי אותה, ״סליחה על האיחור, אפשר להיכנס?״ שאלתי את תקווה- המורה שלנו ללשון, שלמזלי אוהבת אותי.
״בר, ממתי את מאחרת?״ היא שאלה בשעשוע, וחייכתי בבושה.
״תיכנסי״ היא הוסיפה והמשיכה לכתוב על הלוח, הלכתי לקראת המקום הקבוע שלי ליד איתי, והופתעתי לגלות שליד איתי יושבת דיקלה, אחת מהבנות בכיתה שלנו.
הסתכלתי עליו מבולבלת, והוא חייך אלי, המשכתי ללכת לקראת המקום הפנוי היחידי וזה בסוף הכיתה ליד ליאן.
התיישבתי לידה במבוכה, והיא הזיזה את החפצים שלה, כדי שיהיה לי מקום .
״תודה״ אמרתי בחיוך, והיא חייכה בחזרה.
״אני ליאן,״ היא הציגה את עצמה בשקט, וחייכתי, ״כן, אני יודעת״ אמרתי בגיחוך, ״אני בר,״ הוספתי, והיא חייכה בחזרה.
״מצחיק שאף פעם לא דיברנו,״ היא מילמלה, והינהנתי בהסכמה.
ליאן ללא ספק, אחת מהילדות היפות בבית ספר, יש לה שיער שחור וארוך שמגיע עד אמצע הגב שלה, היא גבוהה ובעלת עיניים כחולות-אפורות עם נמשים עדינים, ושפתיים מלאות. כל הבנים בבית ספר רוצים אותה.
״בת כמה את?״ שאלתי, והיא בדקה שהמורה לא מסתכלת. ״17, ואת?״
״16״ עניתי בשקט, והיא הוציאה דף מהמחברת שלה,
״עכשיו נדבר בלי שהמפקדת/ היטלר תשים לב״ היא כתבה וצחקתי בשקט,
״למה כולם שונאים אותה?״
״היא רעה כזאת, בעצם היא טובה רק למשקיעים, כמוך״
״אני לא משקיעה, אני פשוט ממש חנונית״
״תגידי, מה שיש בינך לבין איתי, זה רציני?״
״כן למה?״
״אל תיפגעי או משהו, אבל הוא נכנס בבוקר עם דיקלה לכיתה, והם לא הפסיקו לפלרטט עד שהגעת, והוא זה שהזמין אותה לשבת לידו, אל תיפגעי או משהו, אני פשוט לא רוצה שהוא יפגע בך, אני יודעת שאנחנו לא מכירות ואין לי זכות להתערב אבל, את נראת נחמדה״
קראתי את מה שליאן כתבה, ואז הרמתי את הראש כדי להסתכל על איתי, שבדיוק חייך לדיקלה.
אני לא מקנאה, אבל זה פוגע שהוא מרשה לעצמו לזלזל בי ככה, מצד אחד משהו בי אומר לי להאמין לליאן, אין לה שום סיבה לשקר לי וממה שהבנתי עד עכשיו, היא מהנחמדות, יש לה כמה חברות קרובות משכבת י״א וזהו, היא שקט ובדרך כלל לא מתערבת בעניינים האלה.
מצד שני, אף פעם אסור להאמין בקלות.
אל תפחד מאריה שתוקף, תפחד מצבוע שמלטף. אינסטגרם זה אומנם דבר שיטחי אבל יש שם כמה דברים נכונים, והמשפט הזה נכון.
רגע, אם אינסטגרם זה דבר שיטחי, למה יש לי אינסטגרם? אני כל כך צבועה, אפילו עם עצמי. אוי בר, יש לך מזל שלא פלטת את השטות הזאת ליד אנשים.
״בר,״ ליאן קראה בשמי בשקט, וקטעה את המחשבות שלי, הסתכלתי עלייה בשאלה. ״את בוהה באיתי, תהיי דיסקרטית״ היא אמרה, וצחקתי טיפה יותר מדי ממה שהתכוונתי.
״ליאן ובר, אני מפריעה לכם? שאני אצא מהכיתה?״ המורה שאלה בכעס, ואני וליאן התנצלנו.
ליאן העבירה לי דף חדש,
״על מה את חושבת עכשיו??״
״לא יודעת, כל מיני, למה?״
״לא יודעת, מסקרן אותי לדעת״ היא כתבה וחייכה אלי, חייכתי בחזרה.
״סתם, על זה שאיתי לא מה שחשבתי, על זה שהחברה היחידה שלי לא באה לבית ספר כבר כמעט חודש ואין לי מושג איפה היא או מה קורה איתה, את יודעת שיגרה״
״חיים מעניינים יש לך,״
״ממש לא, אני הבן אדם הכי משעמם שתכירי אי פעם, מסולם 1-10 של שיעמום, אני 10״
״בר, את מגזימה אני פי אלף יותר משעממת ממך, הדבר המעניין היחידי שקרה לי השבוע זה שקיבלתי במבחן החוזר באנגלית 70 במקום 55, זה היה השיא״
צחקתי בשקט, והיא קרצה לי.

״בא לך שניפגש היום? ונלך לטייל במתחם קניות?״ ליאן שאלה כשיצאנו יחד מהכיתה, ״סבבה, מתי?״ שאלתי.
״מתאים לך ב4?״ היא שאלה, והינהנתי.
״ניפגש ליד הסופר?״ שאלתי, והיא חייכה, ״בטח, אני מתה על הסופר״ היא אמרה בהתרגשות, ופרצתי בצחוק.
״את סתומה,״ מילמלתי, והיא צחקה.
״לאן את הולכת עכשיו?״ היא שאלה, ומשכתי בכתפיי בחוסר ידע.
״רוצה לבוא איתי לחצר? אני חייבת סיגריה,״ היא ביקשה, והינהנתי.
זה לא כל כך מפתיע אותי שהיא מעשנת, תמיד יש ממנה ריח של סיגריות.
יצאנו לחצר, והתיישבנו על אחד מהאבנים הגדולות שהיו שם, ״ספרי לי משהו על עצמך,״ ביקשתי, והיא חייכה.
״אני אוהבת לראות תוכניות של ילדים קטנים לפני שאני נרדמת, זה מרגיע אותי,״ היא אמרה וצחקתי.
״תורך,״ היא ביקשה, והדליקה את הסיגריה שלה.
״תמיד שאני בלחץ, אני חייבת לאסוף את השיער״ אמרתי בחיוך, ״לא יודעת למה, זה שריטה רצינית״ הוספתי והיא צחקה, ״זה חמוד״ היא מילמלה, ומשכתי בכתפיי.
״מה הקטע עם איתי? למה את איתו?״ היא שאלה, ונאנחתי.
״אני מניחה שאני מחבבת אותו,״ אמרתי, והיא צחקה.
״מניחה?״ היא שאלה ועיקמה את השפתיים, וגיכחתי, ״כן, אני לא סגורה על עצמי עדיין,״ אמרתי.
״שמעי את מוזרה, אבל תני לי להגיד לך משהו אחד,״ היא אמרה, וכיבתה את הסיגרייה שלה, ״אם באמת היית אוהבת אותו, לא היית צריכה לחשוב על זה בכלל,״ היא אמרה, וחייכה כניחום.
״אני לפעמים ממש מח-״
״מה הולך שם?״ ליאן שאלה, כשחצי מהבית ספר התאסף סביב הכניסה לשכבה שלנו, משכתי בכתפיי בבילבול, וכששמענו צעקות של בנות שקוראות לעזרה, שתינו רצנו לשם כדי לראות מה קורה.
ליאן תפסה את היד שלי, ומשכה אותי אחרייה כשהיא נדחפת בין כל הילדים,
״אלוהים,״ היא מילמלה, והצעקות רק התגברו כשהתקרבנו, היא נעצרה והייתי מאחוריה והדבר היחיד שראיתי זה שני בנים הולכים מכות, בעצם בן אחד מפרק מכות בן אחר.
אבל לא יכולתי לראות מי רב, בגלל שהסתירו לי, הזזתי טיפה את ליאן כדי לראות,
וחשכו לי העיניים כשראיתי את איתי על הריצפה ואת אביאור מעליו.