חלומות גדולים

פרק 16.

״התגעגעת אלי?״, אביאור שאל בשעשוע כשהתיישבתי לידו.
״תלוי באיזה שעה של היום אתה שואל,״ מילמלתי, והוא צחק, ״נו״ דחקתי בו לספר לי, והוא הניח את הכיפה שלו בחזרה על הראש.
״לספר מה?״ הוא שאל בהתחמקות, וגילגלתי עיניים.
״הבנתי,״ אמרתי בכעס ובאתי לקום, הוא תפס את הזרוע שלי והושיב אותי בחזרה, ״תירגעי אני אספר לך״ הוא אמר בחצי חיוך,
״למה כל כך חשוב לך לדעת בכלל?״ הוא הוסיף בשאלה, והנדתי בראשי בבילבול, ״לא יודעת,״ מילמלתי, והוא הינהן.
״כשהגענו לפה, טוב את רואה את הבית ספר״ הוא מילמל והסתכל על הבניין ממולנו, הסתכלתי עליו גם והוא גיחך.
״אם היית יודעת כמה חרא צף פה,״ הוא מילמל, יותר לעצמו מאשר לי, ״למה אתה מתכוון?״ שאלתי.
״בואי נגיד שבחיים אל תסמכי על אף אחד בבית ספר הזה, אפילו לא על המורים, כולם בנויים מאותו חרא וזה תאוות בצע״, הוא אמר חזר להסתכל עלי.
הוא בחן אותי ונאנח בגיחוך,
״האמת, בחיים לא האמנתי שניפגש שוב״, הוא אמר והסתכל עלי במבט לא ברור.
״אני לא מאמינה שזכרת אותי,״ אמרתי בגיחוך, והוא המשיך להסתכל עליי באדישות.
״נחזור לנושא?״ הוא שאל והינהנתי.
״בקיצור, סיימתי יסודי ועליתי לפה לחטיבה וכמו שהבנת במקום הזה יש לך שתי אפשרויות, הראשונה היא- לחיות בעוני ולראות את אמא שלך סובלת או, ללכלך את היידים ולתת למשפחה שלך עתיד טוב יותר,״ הוא אמר, והסתכלתי עליו קצת עצובה בשבילו, אבל משתדלת לא להראות את זה, כי הוא לא נראה כמו אחד שאוהב רחמים.
״ככה הגעת לכיתה י״ב?״ שאלתי, והוא צחק.
״סוג של,״ הוא מילמל.

״ואיתי?״ שאלתי, והוא הסתכל עלי שוב, הפעם עצבני יותר.
״מה הבן זונה הזה קשור?״ הוא שאל בעצבים והרגל שלו התחילה לרעוד, ״למה אתה שונא אותו?״ שאלתי, והוא צחק.
״למה החבר המזדיין שלך לא יודע את מקומו בעולם הזה,״ הוא אמר בעצבים וגיחך, ״הוא כבר קיבל ממני מכות פעם אחת, כנראה הגוף מגרד לו שוב,״ הוא הוסיף, וגילגלתי עיניים בלי שהוא יראה,
״למה התכוונת במה שאמרת על הבית ספר?״ שאלתי, והוא חייך לעצמו, ״זה אומר שנגיד עכשיו את מקבל 30 במגן במתמטיקה ופתאום בא לך 90, מה את עושה?״ הוא שאל וחזר להסתכל עלי, משכתי בכתפיי ונאנחתי, ״לומדת טוב יותר, ומעלה את הציון במגן הבא או בבגרות״ אמרתי והוא צחק.
״אז בבית ספר הזה, כל מה שאת צריכה לעשות זה להשיג בסביבות החמש אלף או אפילו פחות, ולתת למנהל״ הוא אמר בזילזול והסתכלתי עליו מופתעת.
״אתה רציני?״ שאלתי והוא המשיך להסתכל עלי באדישות.
״תסתכלי על הפנים שלי, אני נראה לך צוחק?״ הוא שאל, והנדתי בראשי לשלילה.
״ככה הגעתי לכיתה י״ב, זין שלי להיות בי׳, תראי אותי״ הוא אמר ונעמד, ״אני מטר 88, אני נראה לך מתאים לכיתה י׳?״ הוא שאל בחיוך וצחקתי.
״חוץ מזה, אני מספיק חכם כדי לדלג על השנתיים המזדיינות האלו״ הוא אמר בגאווה וחייכתי, ״אתה צנוע,״ מילמלתי בציניות.
הוא התכופף למולי, והזיז את השיער מהפנים שלי, הסתכלתי עליו מופתעת כשהיידים המחוספסות שלו נגעו בלחי שלי.
״עשו לך כבר סיור בבית ספר?״ הוא שאל, והינהנתי, משותקת למגע שלו.
״זין שלי״ הוא מילמל ונעמד בחזרה, ״בטח סיור פוזה, בואי״ הוא אמר והקים אותי מהספסל, כשהוא מחזיק את התיק שלי ומושך אותי אחריו.
״לאן?״ שאלתי מבולבלת.
״לעשות לך סיור אמיתי, שתביני לאן את יכולה להיכנס ולאן לא, עם מי את יכולה לדבר ועם מי לא״ הוא ענה.
״מה זאת אומרת?״ שאלתי והוא נעצר, באתי לקחת ממנו את התיק שלי והוא הזיז את היד שלי, ״הוא כבד, אני אסחב״, הוא קבע.
הלכתי אחריו בזמן שהוא הסביר לי על החברויות, ״ופה יש לנו את הבעייתים, תימנעי מלהיכנס לפה, הבנת?״ הוא שאל באיום, כשנעמדנו ליד השער ולידו על הגדר, ישבו מלא ילדים, רובם בנים ועישנו.
״מה הקטע שלהם?״ שאלתי, והם קמו לכיוונינו.
״עבריינים,״ הוא אמר כשהם נעמדו מולנו, לפחות עשרה בנים, ואמרו שלום לאביאור ולחצו לו את היד.
כולם לבשו כיפות לבנות, וג׳ינס, וחולצות מסוג שונה. אביאור לחץ להם את היד בחזרה, ומילמלו משהו שגרם לו לחייך, ״אני אבוא אחרי זה״ הוא אמר והם הינהנו וחזרו לשאר הבנים ושתח הבנות שישבו שם.
״חברים שלך?״ שאלתי, והוא הניד בראשו לשלילה.
״נראה לך? מה לי ולפשע?״ הוא שאל וקרץ לי, הוא המשיך ללכת והתקדמתי אחריו.
״תגיד, אתה חבר של שרה?״ שאלתי, והוא הניד בראשו לשלילה.
״מאיפה הבאת את זה?״ הוא שאל, ומשכתי בכתפיי.
״סתם, כי אתם הרבה ביחד, אז חשבתי שאולי יש ביניכם משהו,״ מילמלתי, והוא צחק.
״זה שאני מזיין אותה, לא אומר שאני בקשר איתה״ הוא אמר ונאנח, כאילו נמאס לו ששואלים את זה.
״זה לא יפה,״ אמרתי, והוא צחק. ״יש לי שאלה בשבילך,״ הוא אמר, ותלה את התיק שלי על הכתף שלו, בזמן שהוא מדליק את הסיגרייה שהייתה מאחורי האוזן שלו.
״למה שאני יכבד אותה, אם היא לא מכבדת את עצמה?״ הוא שאל, והנדתי בראשי, ״לא יודעת, כי זה הדבר הנכון לעשות״ אמרתי בביטחון, והוא גילגל עיניים בהגזמה.
״ומה כיף בלעשות את הדבר הנכון?״ הוא שאל.
״שאתה בן אדם טוב,״
״ומה כיף בלהיות בן אדם טוב?״ הוא שאל שוב, וגיכחתי.
״לא יודעת, זה פשוט מה שצריך לעשות. זה הדבר הנכון, ולא חייב שיהיה בזה משהו כיף,״ אמרתי בנזיפה, והוא צחק.
״כל הקטע בחיים האלה זה לעשות כיף ולהנות, אחרת, לא שווה לחיות, תני לי לתת לך דוגמא״ הוא אמר, וחייכתי אליו מסמנת לו להמשיך לדבר, ״עכשיו אני במועדון ושרה באה אלי ורוצה שנזדיין והיא קצת מסטולה,״ הוא אמר, והסמקתי מהמילים שהוא בחר להשתמש בהם.
״אז לפי הדרך חיים שלך, אני צריך לדחות אותה, כי זה הדבר הנכון לעשות,״ הוא הוסיף, והינהנתי.
״אז שמעי גמדה, לפי הדרך חיים שלי, אני צריך לזיין אותה כי היא זונה, ואני חרמן, וזה יגרום לי ולה כיף״ הוא אמר בבוטות, והסתכלתי עליו מופתעת, ״אב-״
״בלי אבל, גמדה, בלי אבל, אין אבל״ הוא אמר וקטע אותי.
צחקתי, והוא התיישב על אחד מהכיסאות בקפיטריה, התיישבתי לידו, והוא הושיט לי את התיק שלי.
״מה עם אבא שלך?״ הוא שאל, והסטתי את המבט ממנו.
״הוא נפטר,״ מילמלתי ואביאור הסתכל עלי בהבנה, ״גם אבא שלי,״ הוא אמר, אבל בלי טיפת עצב או צער במילים שלו.
״אני מצט-״ באתי להמשיך, אבל הוא קטע אותי, ״אל תצטערי, יש לו מזל שהסרטן הרג אותו, אחרת אני הייתי הורג אותו״ הוא אמר והסתכלתי עליו מופתעת ומבולבלת בו זמנית.
״אבא שלך היה אחלה בן אדם, הוא הביא לי תספר הראשון שלי״ הוא אמר בחצי חיוך, ״באמת?״ שאלתי, עדיין טיפה מוטרדת ממה שהוא אמר מקודם, ״כן״ הוא אמר, והוציא סיגרייה מהקופסא שלו ודחף אותה למאחורי האוזן.
״למה אתה עושה את זה?״ שאלתי בהתעניינות, והוא הסתכל עלי במבט שואל, והצבעתי על הסיגרייה שהוא שם מאחורי האוזן.
״אחד, זה סקסי,״ הוא אמר, וגילגלתי עיניים, למרות שזה היה נכון מאוד, אביאור הוא לא הטעם שלי מבחינת אופי, והתנהגות, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שהוא נראה טוב, מאוד טוב אפילו,
״ושתיים, זה הרגל שפיתחתי עם השנים, אין לי מושג למה״ הוא אמר והינהנתי, ״ומה הקטע שלך, שאת כמעט תמיד עם שיער אסוף?״ הוא שאל, והנדתי בראשי, ״ממש לא, אני רוב הזמן עם שיער פזור״ אמרתי בביטחון, והוא צחק בזילזול, ״מאז שהגעת לפה, ראיתי אותך רק פעם אחת עם שיער אסוף,״ הוא אמר, ומשכתי בכתפיי,
״זה שלא ראית, לא אומר שזה לא נכון,״ אמרתי בביטחון והוא צחק.
״אני מאמין רק למה שאני רואה״ הוא אמר בהתחכמות וגילגלתי עיניים בחיוך.
״למה אתה בכלל שם לב לדברים האלה?״ שאלתי בחיוך, והוא צחק, ״את יודעת שאיבחנו אותי בתור מחונן?״ הוא שאל, והסתכלתי עליו מופתעת, ״באמת?״ שאלתי, והוא הינהן.
״בגלל זה אני שם לב לדברים האלה,״ הוא אמר בשחצנות, וצחקתי.