חלומות גדולים

פרק 56.

החלון החורק בבית של אביאור חרפן אותי.
אמא שלו הניחה מולי צלחת מרק ענקית מלאה בירקות שאני הכי אוהבת, היא התיישבה לידי וחייכה אליי.

״אני מתה שאביאור יחזור כבר,״ היא התלוננה ועירבבתי את המרק החם.

״ורד, את זאת שביקשת מאביאור שיחזור, נכון?״ שאלתי בשקט והיא הסתכלה עלי בעיניי עגל.

״כן.״ היא אמרה בביטחון וחזרה לאכול מהמרק שלה.

״ורד את לא יכולה לעשות לו את זה,״ אמרתי.

״לעשות מה מתוקה שלי?״ היא שאלה והסתכלה עליי, החזרתי לה מבט ובלעתי את הרוק שלי.

״את לא יכולה להגיד לו לחזור ולעזוב הכל רק בגלל שאת קצת בודדה, אני פה בשביל זה,״ אמרתי והיא נאנחה במין גיחוך.

״זה לא רק זה, קשה לי בלעדיו וקשה לי כלכלית, חסרה לי הנוכחות שלו בבית הזה״ היא אמרה,

״הביטחון שהוא מעניק כשהוא פה,״

״ידעתי שיש סיבה לזה שהוא חוזר, ורד את צריכה לתת לו להגשים את עצמו,״ אמרתי.

״עזבי. ידעתי שאת הסיבה לזה, את חייבת להכיר מישהו, או ללמוד להסתדר לבד. את לא יכולה להרוס לו הכל בגלל שאת אגואיסטית״ התפרצתי כשהיא באה לענות לי.

״אל תדברי אליי ככה, אני מזכירה לך שאת בבית שלי״ היא אמרה בכעס.

הנחתי את הכפית בכעס ולקחתי את התיק יד שלי ונעמדתי, ״אין עם מי לדבר, אני מקווה שיום אחד תביני שאת הורסת לו את החיים,״ אמרתי בזלזול והלכתי לכיוון הדלת.

-

*כעבור שבוע*

לבשתי ג׳ינס שחור וחולצת בטן שחורה ופכפים לבנים, התיישבתי בסלון השקט ודיפדפתי בין ערוצי הטלוויזיה.

השעה הייתה כמעט 5 לפנות בוקר, ואביאור היה אמור לנחות כל רגע.
הוא לא הסכים שאני אבוא לשדה תעופה בשעה הזאת, והתעקש שהוא יבוא אלי הביתה.

שתיתי את טיפת הנס האחרונה שנשארה בכוס והלכתי לחדר שלי, הוצאתי פיג׳מה קצרה של ניקי והחלפתי בגדים.

הפלאפון שלי רטט ממלא הודעות מליאת שציוותה עלי להיכנס לסנאפצ׳ט, היא הרבה יותר חמודה ממה שחשבתי ואני שמחה שהתחברתי איתה.

נשכבתי על המיטה ושיחקתי במשחק החדש שהורדתי לאייפון, לא מסוג המשחקים שמצריכים מחשבה, אלא סתם משחק של העברת זמן.

הפלאפון שלי צילצל ועצר את המשחק.

׳אמא של אביאור׳

הסתכלתי על הצג למשך שניה, ועניתי.

״ורד הכל בסדר?״ שאלתי.

״בר איפה את?״ היא שאלה בקול מעורער והתיישרתי.

״בבית. מה קרה?״ שאלתי טיפה לחוצה, וכיביתי את הטלויזיה כדי לשמוע טוב יותר.

״אמא בבית?״ היא שאלה שוב.

״ורד מה קרה? אביאור נחת?״ שאלתי בלחץ וכססתי את הציפורניים שלי.

״תני לי לדבר עם אמא בבקשה,״

״היא ישנה, מה קרה?״ שאלתי טיפה מעוצבנת.

״תבקשי ממנה שתיקח אותך לבית חולים, אביאור התמוטט כשהוא יצא מהטיסה״ היא אמרה בשקט, כמעט לחשה.

״מה? איך?״ שאלתי לחוצה. הרגל שלי רעדה בעצבים ופחד. ומשהו בי קצת התקשה להאמין לה, אביאור הבן אדם הכי חזק שאני מכירה, מכל הבחינות. מלא תאונה, או משהו אבל התמוטטות?

״פשוט תגיעי,״ היא ביקשה.

״אבל הוא בסדר?״ שאלתי על סף בכי.

״כן בר, הוא ער. אבל יש הרבה על מה לדבר, אז כדאי שתגיעי הכי מהר שאת יכולה. ואל תתקשרי אליו או תגידי לו שאת מגיעה, אני אסביר לך כשתבואי״ היא אמרה.