חלומות גדולים

פרק 44.

״למה לא הגשת תלונה?״ שאלתי את אמא שלי, וניגבתי את הדמעות שלי.

״כי לא הייתי מוכנה נפשית לזה, אני לא רוצה שאף אחד ידע על זה בר, למדתי לחיות עם זה, אני פשוט לא רוצה לדבר על זה יותר״ היא ביקשה, והינהנתי בשקט.

המחשבה על זה שזה קרה לה, הכאיבה לי. כי תמיד האמנתי שבאתי מאהבה, מאושר, משמחה, וגם כשקרה כל המקרה עם אבי, איפשהו עדיין האמנתי שבאתי מאהבה.

״זה לא קשה לך לראות אותי? לנשק אות-״

״למה שזה יהיה לי קשה?״ היא שאלה בבילבול, ״את לא קשורה לזה בשום דרך, הבן אדם הזה הוא לא אבא שלך, אבא שלך נפטר״ היא קבעה, והינהנתי.

״את יכולה לספר לאביאור שאת לא אחותו, רק אל תסבירי לו איך ולמה,״ היא הוסיפה בחיוך, וחיבקתי אותה.

״אני אוהבת אותך יותר משאי פעם תוכלי להבין״ היא אמרה בחיוך, ונישקה את המצח שלי.

״גם אני אוהבת אותך, אמא״ אמרתי בחצי חיוך, וחיבקתי אותה שוב.

-

״אני לא אחותך״ אמרתי בכעס, לאביאור שהסתכל עלי מבולבל.

״אוקי, רוצה להיכנס?״ הוא שאל וזז מהדלת.

נכנסתי בכעס, למרות כל מה שאמא שלי סיפרה לי אני לא יכולה להתעלם מהריב שלי ושלו.

״איך את יודעת שאת לא אחותי?״ הוא שאל בשעשוע, וזרק את עצמו על הספה, וחזר לשחק בסוני.

״אני לא יכולה לספר לך לעולם, איך אני יודעת, תצטרך לסמוך עלי״ קבעתי בכעס.

״טוב, מאמין לך אחותי הקטנה״ הוא אמר בגיחוך.

״אל תעשה מזה צחוק, אביאור״ ביקשתי בכעס, והוא הינהן כשהוא שקוע במשחק שלו.

״אתה לא מתכוון להתנצל?״ שאלתי בכעס.

״בטח, סליחה״ הוא מלמל, ״על מה אני מתנצל?״ הוא שאל, והסתכל עלי במבט משועשע.

״אני בדיחה בשבילך?״ שאלתי בייאוש.

״לא,״ הוא קבע, ועזב את הסוני, ״מה הבעיה, יפה שלי?״ הוא שאל ונעמד מולי.

״אתה רציני? אולי העובדה שאתה נוסע?״ שאלתי, והוא גיחך.

״אני נוסע עוד חודשיים,״ הוא מילמל.

״אז מה? גם אם תסע עוד שנה, זה לא משנה״ מלמלתי, הוא נאנח.

״בר, את לא תקבעי לי מה לעשות״ הוא קבע בחיוך.

״אני לא מנסה לקב-״, ״את כן״ הוא אמר בשעשוע וקטע אותי,

״ואם תנסי לקבוע לי, אני רק ארגיש יותר צורך לעשות לך בכוונה״ הוא הוסיף.

״למה אתה מתנהג אליי ככה?״ שאלתי בעצב, והוא נאנח.

״איך ככה?״ הוא שאל, והעביר את היד בשיער.

״כאילו אני משחק, אתה לא תדבר אליי איך שבא לך, אתה מבין?״ שאלתי בכעס, והוא הינהן.

הוא דחף אותי על הספה, ועלה מעליי, כשהוא מנשק את הצוואר שלי, ״אפשר לשכב שוב? את הרבה יותר סקסית כשאת לא אחותי״ הוא אמר בחיוך, וגילגלתי עיניים.

״אתה פשוט מפגר, די להתנהג לכל מה שקרא כאילו זה בדיחה״ קבעתי בכעס.

״טוב, אני אפסיק״ הוא אמר בחיוך, ונישק את הלחי שלי.

״אז מה היה עם אמא שלך?״ הוא שאל, והזיז את השיער מהפנים שלי.

״כלום שצריך לעניין אותך״ קבעתי, והוא הסתכל עלי במבט חוקר.

״מה את מסתירה ברבור?״ הוא שאל, ודחפתי אותו ממני, והתיישבתי.

״אני לא יכולה וגם לא רוצה לספר לך, בבקשה תפסיק לתחקר אותי״ ביקשתי, והוא נאנח.

״יום אחד את באה אלי, אומרת שאנחנו אחים, אני מתרגל לזה והכל, לומד לחיות עם העובדה שיש לי אחות קטנה שאני יכול לשכב אית-״

הרבצתי לו עם הכרית, והוא צחק.

״באמת שלפעמים אתה מפגר, אביאור, זה לא נושא לצחוק עליו, אתה לא מבין?״ רטנתי בעצבים, והוא המשיך לצחוק.

״טוב, מעכשיו אני רציני״ הוא קבע.

״אתה אף פעם בחיים שלך לא רציני,״ מלמלתי והוא לקח את השלט של הסוני מהספה,

״שלא תעיז לשחק בסוני, אביאור, אנחנו מדברים״ אמרתי בכעס, והוא נאנח וזרק אותו לספה השניה,

״אני אוהב אותך״ הוא קבע, והסתכלתי עליו בהרמת גבה,

״מה זה קשור?״ שאלתי.

״לא יודע, אבל חשבתי שזה יגרום לך לסתום קצת, ברבור״ הוא מילמל, וחיבק אותי כשהראש שלו על הרגליים שלי.

״לפעמים אי אפשר לדבר איתך, ברצינות״ אמרתי בכעס, והזזתי אותו ממני.

״בקיצור מה אתה רוצה? באת כדי לזיין לי תשכל?״ הוא שאל בכעס, והתיישב.

״מצטערת שבאתי״ מלמלתי בגילגול עיניים.

״אז אולי כדאי שתעופי מפה, את מעיקה בנדר״ הוא אמר בגיחוך, והצביע על הדלת,

״קדימה לכי״ הוא אמר בקור.