״את רוצה משהו לשתות?״ אמא של אביאור שאלה אותי בשקט, והנדתי בראשי,
״אני יוצאת להתרענן קצת,״ היא אמרה בשקט, ויצאה מהחדר.
כיסיתי את עצמי שוב בשמיכה הלבנה של בית החולים, וניסיתי למצוא תנוחה נוחה בכיסא הזה.
הסתכלתי על אביאור ועל הזיפים הקטנים שגדלו לו, ושיחקתי עם האצבעות שלי.
נאנחתי בשקט, והנחתי את הראש על הכיסא, נותנת לעצמי להירדם.
-נקודת מבט אביאור-
פתחתי את העיניים, תוך כדי שאני מרגיש צריבה בגרון שלי.
הדבר הראשון שראיתי זה שידה ועליה בקבוק מים, לקחתי אותו במהירות ושתיתי ממנו.
התיישבתי על המיטה, ובחנתי את החדר תוך כדי שאני מוציא מעצמי את כל המחטים שהם תקעו בי.
בר ישנה על הספה, בצד החדר. הסתכלתי עליה מבולבל, וחייכתי לעצמי, איזה יפה היא.
העברתי את היד על הפנים שלי, והרגשתי מעט זיפים. קמתי מהמיטה במהירות, אני חייב סיגריה.
פתחתי את הארונות והמגירות וחיפשתי את הבגדים שלי.
מצאתי שורט אדידס שחור שלי, וחולצה לבנה וקצת מלוכלכת, אבל אני לא נשאר עם החלוק הזובי הזה של הבית חולים, אין מצב.
החלפתי לבגדים שלי, וחיפשתי שירותים או משהו, נכנסתי לתא הקטן שהיה צמוד לחדר, והשתנתי, ועל הדרך ציחצחתי שיניים.
הייתה שם מברשת חדשה, מה לא ננצל את ההזדמנות?
שטפתי את הפנים שלי, והרטבתי את השיער שלי.
הלכתי לבר, כשאני מרגיש קצת כאבים בצלעות שלי, זין.
כרעתי ברך מולה, והסתכלתי עליה ישנה.
״בר,״ מלמלתי בשקט, וניסיתי להעיר אותה. היא פתחה את העיניים מעט מנומנמת, היא הסתכלה עלי וחייכה, ועצמה אותן שוב.
באתי לגעת בכתף שלה שוב, כשהיא פתחה את העיניים בבת אחת וצרחה.
מעדתי אחורה מהבהלה, והסתכלתי עליה בשעשוע, בזמן שהיא הסתכלה עלי בשוק.
״מה?״ שאלתי, ונעמדתי.
היא הסתכלה עלי כאילו אני רוח רפאים ונעמדה גם, כשהיא תופסת את היד שלי, ״אתה ער? או שאני חולמת?״ היא שאלה בשקט.
צחקתי וצבטתי את הכתף שלה, כשהיא פולטת אנחת כאב ומסתכלת עלי בכעס, ״רואה? אני חי, זה לא חלום״ אמרתי בשעשוע, והיא קפצה עלי.
עפתי טיפה אחורה ותפסתי אותה במהירות כדי שלא תיפול, והיא כרכה את הרגליים שלה סביב המותניים שלי, ותפסה את העורף שלי, ופרצה בבכי תוך כדי שהיא מחבקת אותי .
״אני לא מאמינה שאתה ער,״ היא מילמלה וגיכחתי.
״רואה מה זה? אפילו אלוהים לא יכול לקחת אותי אם אני לא רוצה ללכת״ אמרתי בחיוך וצחקתי, התיישבתי על המיטה כשהיא עלי, היא הסתכלה עלי בכעס וגילגלה עיניים,
״אני כל כך שונאת אותך, אתה יודע בכלל מה עבר עלי? חשבתי שאתה תמות״ היא אמרה בכעס, וקמה ממני.
נאנחתי בשקט. כן בר, כי ידעתי לאן כל המשחק המפגר הזה יוביל, תיכננתי את זה.
בחנתי אותה שוב, ושמתי לב שהיא טיפה ירדה במשקל, היא נראתה עייפה ועצובה.
האישוניים שלה היו מורחבים, וזה יכול לקרות מהרבה סיבות, ואחת מהן זה עצב.
היא התיישבה לידי שוב, והסתכלתי עליה בחצי חיוך.
״סליחה״ אמרתי בשקט, והיא חיבקה אותי שוב. העמדתי אותה בין הרגליים שלי, ותפסתי את הפנים שלה,
״יפה שלי,״ מלמלתי והצמדתי את השפתיים שלנו יחד. היא תפסה את העורף שלי, והעברתי את היידים למותניים שלה, היא העמיקה את הנשיקה, והדלת נפתחה, בר זזה ממני במהירות, ואיזה אחות עמדה בדלת,
״תבואי אחרי זה,״ אמרתי לאחות, והצמדתי את בר שוב אלי. היא נתנה לי מבט כועס וזזה ממני בגילגול עיניים, בזמן שהאחות המבוגרת נכנסה לחדר.
״אדון אביאור, שמחה לראות שהתעוררת״ היא אמרה בגיחוך, ורשמה משהו על הקלסר שהיה מחובר למיטה שלי.
״אני סוזי, הייתי האחות שלך בחודש וחצי האחרונים,״ היא הציגה את עצמה, וזייפתי חיוך.
״אני רואה שהרשת לעצמך להחליף בגדים, להוציא צינורות ומחטים,״ היא אמרה בגיחוך, כשהיא מרימה את המחט של העירוי מהריצפה.
״הציק לי״ אמרתי בציניות, וחייכתי.
״אנשים שונאים חכמולוגים״ היא מילמלה, ובר נתנה מכה לכתף שלי.
״רוב הפציעות שלך החלימו. אבל כואב לך משהו?״ היא שאלה.
״רק הצלעות,״ אמרתי בחיוך ונעמדתי כשאני מוריד את החולצה, וכל הצלעות שלי מצד ימין מכוסות בשטף דם.
״לפי הניסיון שלי, שברתי את הצלע הראשונה שלי, וזה קצת בעייתי כי כבר שברתי אותה פעם אחת, אבל יהיה בסדר,״ מלמלתי, והתיישבתי ליד בר.
״הורדת את החבישה מהצלעות שלי מוקדם מדי, כנראה את לא כזאת מנוסה״ מלמלתי, ובר הסתכלה עלי בכעס.
״אביאור,״ בר אמרה בכעס, וצחקתי.
״אני אחות כבר חמש עשרה שנה, אל תלמד אותי את המקצוע שלי״ היא נזפה בי, ומשכתי בכתפיי.
״חשבת על הסבת מקצוע?״ שאלתי.
YOU ARE READING
חלומות גדולים
Dragosteבר גרין, נערה בת 16 בכיתה י׳, מחיפה. בשנה אחת, הכל קורה לה, אבא שלה נפטר, היא עוברת בית ספר, ובנוסף עיר. בר עוברת לגור בנתניה, עם אימה אוסי, ואחותה שירה בת ה4. לבר גרין יש חלומות גדולים, היא חולמת להיות דוגמנית וסופרת. הדבר היחיד שמפריד בינה לבין...
