חלומות גדולים

פרק 54.

״קניתי לך טוטס רגיל,״ יוסי אמר והתיישב לידי כשהוא מושיט לי את הטוסט העגול.

״תודה.״ אמרתי בחיוך.

״דיברת כבר עם אביאור?״ הוא שאל והדליק את הסיגריה שהייתה בין השפתיים שלו.

״עוד לא, הוא באימון״ אמרתי בביטחון, למרות שזה היה שקר.
אין לי מושג איפה אביאור ולפי מה שהבנתי בשיחה האחרונה שלי איתו, הוא לא הגיע לארבע אימונים האחרונים.

הוא קצת הלך שם לאיבוד ואני יכולה להבין אותו, הוא לא הכי מבין אנגלית ואין לו שום דבר משותף עם אף אחד משאר חברי הקבוצה שלו. הוא בודד ומשועמם.

״טוב, אני חוזרת לכיתה״ אמרתי בשקט וקמתי מהספסל הרופף.

״תודה על הטוסט,״ הוספתי בשקט.

״בקטנה, זה כלום ממה שאני רוצה ויכול לתת לך״ הוא אמר בחיוך תמים והסתובבתי לכיוון הכניסה, גילגלתי את העיניים והלכתי לכיתה שלי.

בזמן האחרון הוא מנסה לפלרטט איתי יותר ממה שכדאי לו, אני מקווה בשבילו שהוא יתחיל להתאפס על עצמו.

מאז שאביאור עזב הוא ממש מתלהב מעצמו מהסיבה הפשוטה שכולם באים אליו, כי אביאור לא פה. כשאביאור היה פה, הוא היה מרכז העניינים, המסוכן, המסתורי, המעניין, השקט.
ויוסי היה זה שתמיד עם אביאור, הכירו אותו רק בתור חבר של אביאור, אז עכשיו הוא עף על עצמו.

סגרתי את הג׳קט הורדרד שלי עם סמל בית הספר והתיישבתי במקום שלי. הפלאפון שלי רטט והוצאתי אותו מכיס הג׳ינס שלי,

״איפה את?״ ההודעה כמובן מאביאור. הלב שלי קפץ וחייכתי לעצמי.

״בכיתה״ שלחתי בחזרה.

״ומה חברה שלי לובשת?״

״התחלנו?״

״אני רק רוצה לדעת שלא לבשת קצר או משהו, חוץ מזה שתגעגעתי להסתכל עלייך״ צחקתי לעצמי, ונשכתי את פנים הלחי שלי.

״טייץ שחור, חולצת בית ספר שחורה, ומעל ג׳קט בית ספר ורוד״ שלחתי בחזרה.

״מה איתך?״ שלחתי שוב.

״אני עם המדים״ הוא שלח וגילגלתי עיניים.

״התכוונתי איך אתה מסתדר שם?״