״תשתי עוד קצת תה, קריר״ סבתא שלי ביקשה ממני בחיוך קטן, והמשיכה להשקות את הפרחים שלה.
שהיו נמצאים בתוך חממה קטנה שהיא בנתה בחצר.
בתוך החממה היה קצת נעים, לא קר ולא חם, טמפרטורה מושלמת שסבתא שלי אמרה שזה מה שגורם לצמחים שלה לחיות.
אבל ברגע שיוצאים מהחממה הנעימה, קור מקפיא עצמות מכה בבת אחת. ככה שלא טרחתי להוריד את המלא ג׳קטים שלבשתי.
כל מה שעשיתי בשבוע האחרון היה להשלים חומר, וללמוד עם סבתא שלי, ולעזור לה לטפל בצמחים שלה. מדי פעם נסענו לעיר וקנינו אוכל ובגדים, או סתם הסתובבנו.
אבל היה הרבה יותר כיף להישאר בבית שלה, ולבלות איתה את רוב הזמן, היא אישה כל כך חכמה, ולמרות הנסיבות המזעזעות שגרמו לי לבקר אותה, אני שמחה שבאתי.
במשך הזמן הנושא של אביאור ואמא שלי, וכל הבאלגן הענקי הזה, די נעלם. אף אחת מאיתנו לא הזכירה את זה או דיברה על זה, נתנו לנושא הזה לשקוע ולהיעלם. אפילו הפסקתי לחשוב על זה, העסקתי את עצמי בדברים אחרים.
אני מניחה שגם אביאור עושה את אותו הדבר, כי הוא הפסיק להתקשר אלי ולנסות ליצור איתי קשר.
יוסי לעומת זאת, לא הפסיק לחפור לי במשך השבוע האחרון, אני יודעת שהוא מנסה להיות נחמד, אבל יש גבול לכל דבר.
״תגידי סבתא, למה יש פה רק פרחים ורודים?״ שאלתי, ולגמתי מהתה בטעם פירות שלי, שכבר הספיק להתקרר מעט.
״אני לא ממש יודעת, זה פשוט הצבע שאני וסבא הכי אהבנו, זה הכניס חיים״ היא מילמלה, וחייכה אליי חיוך קטן.
״את מתגעגעת לסבא?״ צייצתי בשקט, והיא צחקה.
״בכל יום קצת יותר״ היא מילמלה בחיוך, ״אבל זה לא מעציב אותי, להפך, אני שומרת בתוכי את כל הגעגוע, ליום שניפגש״ היא הוסיפה, והנחתי את התה על השולחן.
התיישבתי על הכיסא, והתעסקתי בציפורניים שלי, העציב אותי לשמוע אותה אומרת את זה, וזה גרם לי לחשוב על היום הזה, היום שהיא תיפגש איתו. אני לא יודעת מה אני יעשה בלעדייה.
״את מתגעגעת לאביאור?״ היא שאלה, והניחה את המזמרה על השולחן השני, ולגמה מהתה שלי.
״זה לא משנה, אנחנו במלא לא יכולים להיות ביחד״ מלמלתי.
״זה לא מה ששאלתי״ היא קבעה, בגיחוך. ״את מתגעגעת אליו?״ היא שאלה שוב, והרמתי את הראש כדי להסתכל עליה.
״לא״ קבעתי. והיא חייכה אלי חצי חיוך, ״באמת?״ היא שאלה במבט בוחן, והורדתי את הראש.
״מה זה משנה סבתא? אני יכולה להתגעגע אליו הכי בעולם, אבל זה אל יעזור לי, אני לא יכולה להיות איתו, אז בשביל מה לדבר על זה?״ שאלתי.
YOU ARE READING
חלומות גדולים
Romanceבר גרין, נערה בת 16 בכיתה י׳, מחיפה. בשנה אחת, הכל קורה לה, אבא שלה נפטר, היא עוברת בית ספר, ובנוסף עיר. בר עוברת לגור בנתניה, עם אימה אוסי, ואחותה שירה בת ה4. לבר גרין יש חלומות גדולים, היא חולמת להיות דוגמנית וסופרת. הדבר היחיד שמפריד בינה לבין...
