-נקודת מבט יוסי-
נכנסתי לכיתה של בר, סרקתי את הכיתה עד שראיתי אותה יושבת בשולחן הכי אחרון, כשהיא רושמת במחברת שלה.
"גברת בר היפה" אמרתי בחיוך והתיישבתי ליד בר, היא הסתכלה עלי בחיוך וסגרה את המחברת שלה.
היא חיבקה אותי, וחיבקתי אותה בחזרה. קצת מופתע ומבולבל, והאמת קצת פחדתי שאביאור ייכנס בדיוק עכשיו, כאילו הוא לא מספיק חמום מוח מאז יום שישי, לא כל כך שמעתי מה בר אמרה לו, אבל מה שזה לא יהיה הוא התחרפן ורק מחפש ריבים.
היא ניתקה את החיבוק, למרות שיכולתי להמשיך אותו לנצח. השיער שלה היה מתוח לקוקו גבוה ורק הבליט את הפנים היפות שלה, האודם שלה הפך את השפתיים שלה אפילו ליותר מפתות מבדרך כלל, והדבר שהכי משך אותי להסתכל עליה במשך שעות, זה ללא ספק העיניים והחיוך.
איך הוא יכול בכלל לחשוב על להיפרד ממנה?
"אני מניחה שבאת לדבר איתי על אביאור" היא אמרה בגיחוך, וסגרה את העט שלה. "קודם כל" מלמלתי בחיוך משועשע, "איך הייתה הנסיעה שלך?" הוספתי בשאלה, והיא חייכה חיוך מתוק.
"היה ממש כיף, אבל אביאור קצת הרס לי" היא מלמלה ונאנחה. "למה הוא לא הגיע היום לבית ספר?" היא שאלה, ומשכתי בכתפיי, ברור שידעתי למה הוא לא בא, כי הוא העביר את כל השבת בלהיות במועדון שלנו ולריב מכות.
"מה קורה איתכם?" שאלתי.
"נראה לי שדי סיימנו את העניינים, אביאור לא בנוי לקשר רציני, ואני לא רוצה לבזבז סתם את הזמן שלי ושלו" היא אמרה באכזבה, ושיחקה עם האצבעות שלה שהיו מרוחות בלק לבן, שהבליט את הצבע עור היפה שלה.
"לפי דעתי אביאור מרגיש משהו אלייך" אמרתי, והיא קטעה אותי בגיחוך, "מרגיש מה?" היא שאלה בעצב,
"אם הוא היה מרגיש אליי משהו, הוא היה שמח בשבילי שנסעתי, שחוויתי דברים חדשים, שנהנתי מעצמי ומהעבודה שלי, אתה יודע איך התאכזבתי ממנו? הוא היה אמור להיות הראשון שבא לקחת אותי מהשדה תעופה, והאחרון שעוזב. ציפיתי שהוא יתקשר אלי בלי סוף, ובסופו של דבר, לא עניין אותו בכלל מה עובר עלי שם, או אם אני נהנת או לא, אם נחתתי בשלום ואיך התייחסו אלי כשהגעתי, אבל אני זאת שהתקשרתי בלי סוף ורדפתי אחריו, לא עניין אותו שום דבר שקשור אלי ואתה יודע את זה" היא אמרה בכעס, ולמרות טון הדיבור שלה, יכולתי לראות את העצב והאכזבה בעיניים שלה. הוא בן זונה.
"ואז הוא בא אלי ושואל למה אני לא אומרת לו שלום, זה נראה לך הגיוני?" היא שאלה, והנדתי בראשי.
לא היה לי מה להגיד לה, היא צדקה בכל מילה שלה, ולמרות כל מה שאני מרגיש אליה באמת באתי בכוונה של להגן על אביאור ולנסות להצדיק אותו, אבל היא לא ממש השאירה לי שום דבר טוב להגיד עליו, אם היה כזה בכלל.
YOU ARE READING
חלומות גדולים
Romanceבר גרין, נערה בת 16 בכיתה י׳, מחיפה. בשנה אחת, הכל קורה לה, אבא שלה נפטר, היא עוברת בית ספר, ובנוסף עיר. בר עוברת לגור בנתניה, עם אימה אוסי, ואחותה שירה בת ה4. לבר גרין יש חלומות גדולים, היא חולמת להיות דוגמנית וסופרת. הדבר היחיד שמפריד בינה לבין...
