חלומות גדולים

פרק 17- חלק א׳

״עוד שנתיים נהיה בחטיבה, אתה מאמין?״ שאלתי את אביאור והמשכתי לאכול את הצ׳יפס שלי.
״כן, מגניב״ הוא אמר בשיעמום, והמשיך לצייר, נאנחתי וירדתי מהספה, כשאני מתיישבת על הריצפה לידו.
״מה אתה מצייר?״ שאלתי, והוא העביר לי את המחברת שלו, ״אותך״ הוא ענה, וצחקתי בשעשוע.
״אבל לא הסתכלת עליי בכלל״ אמרתי תוך כדי שאני צוחקת ומסמיקה בו זמנית.
״זכרתי,״ הוא אמר, ולקח את המחברת בחזרה. ״אתה יכול לתת לי את הציור כשתסיים?״ שאלתי, והוא הניד בראשו לשלילה.
״לא, זה שלי״ הוא אמר, והסתכלתי עליו בכעס, ״אבלי אני זו שמצויירת״ אמרתי בנזיפה, והוא משך בכתפיו.
״ואני זה שציירתי, די בר״ הוא אמר באדישות, והזעפתי פנים.
״אתה כל כך מעצבן״ מילמלתי, והוא משך בכתפיו שוב, חזרתי לשבת על הספה, רחוק ממנו והתעסקתי בתוכנית טלוויזיה שמשודרת.
אני שונאת את אביאור!! לפעמים הוא יכול להיות כל כך מעצבן, ורשע ולא אכפת לו מכלום.
בגללו אין לי חברים, בגלל שכולם מפחדים ממנו אז הם מתרחקים ממני, הוא בכלל צריך להיות יותר נחמד אלי, בגלל שאני מסכימה להיות חברה שלו.
״בר,״ אביאור קרא בשמי, והסתכלתי עליו. ״מה?״ שאלתי בכעס, ושילבתי יידים.
״קחי״ הוא אמר, ונתן לי את הציור.
הוא התיישב לידי, בזמן שהחזקתי את הציור, אביאור מצייר כל כך יפה, ואני מרגישה רע עכשיו בגלל מה שאמרתי עליו, הוא לא תמיד רשע.
״תודה״ מילמלתי, והוא משך בכתפיו.
״אני לא רוצה שתהיי עצובה,״ הוא אמר וחייכתי אליו, ״אביאור״ קראתי בשמו בלחישה, והוא הסתכל עלי,
״אתה חושב שאני רעה?״ שאלתי, והוא הניד בראשו לשלילה, ״לא״ הוא אמר בביטחון ונאנח, ״למה שאלת את זה?״ הוא הוסיף בשאלה, ומשכתי בכתפיי.
״לפעמים אני חושבת דברים רעים, על אנשים, דברים ממש רעים ופוגעניים״ אמרתי בצער.
״אז מה? גם אני חושב דברים כאלה, ואני גם אומר דברים כאלה״ הוא אמר בביטחון, ״אל תהיי עצובה, את לא בן אדם רע, את בסך הכל אנושית״ הוא הוסיף, ונאנחתי.
״אז סליחה שחשבתי עלייך משהו רע מקודם,״ התנצלתי, והוא צחק כשהוא עטף את הזרוע שלו סביבי, ״אני סולח״ הוא אמר בחיוך והסמקתי.