פרק 36.

14.6K 753 119
                                    

התיישבתי על הספה ליד בר, שעיינה בתפריט וחיפשה מה להזמין לאכול.

"סלט?" היא שאלה, ולקחתי את התפריט מהיד שלה, לא אכפת לי עכשיו, גם אם יהיה ריב ענקי היא עכשיו אוכלת מה שאני מזמין וזהו. נמאס לי שהיא בקושי אוכלת, זה מביא לי עצבים באלוהים.

"את אוכלת עכשיו מה שאני קובע" קבעתי בחיוך, והיא צחקה.

"ומה אתה קובע?" היא שאלה בהתגרות, ונישקה את הלחי שלי, קרוב לשפתיים. היא יכולה לחרפן אותי.

"שניצל וצ'יפס" מלמלתי, ולפני שהיא הספיקה לדבר, משכתי אותה לנשיקה.

השפתיים שלה נלחמו בשפתיים שלי, חוסר שלמות שגרם לשלמות, השפתיים שלה היו עדינות ומתוקות, ושלי תקיפות ואגרסיביות.

השפתיים שלה רפרפו על שלי והיא חייכה, יש לה את החיוך הכי יפה שראיתי אי פעם, הידיים שלי תפסו את הפנים שלה, בזמן שהיא חיבקה את העורף שלי, וחצי ישבה עלי.

"כולם מסתכלים עלינו" היא אמרה בשקט, והורידה את הראש. הסתכלתי עליה בחצי חיוך, ובעזרת האגודל שלי הרמתי לה את הראש, כדי שתסתכל עלי.

"את רוצה שאני ארביץ להם?" שאלתי. והיא פרצה בצחוק, וטיילה בעזרת האצבע שלה על הפציעות מאתמול.

"נראה לי שרבת מספיק לחודש הקרוב" היא מילמלה, ונתנה לי נשיקה קטנה על השפתיים.

גיחכתי ואבי בא לכיוונינו, "מוכנים להזמין?" הוא שאל, ובר הסתובבה, היא חייכה אליו ומסרה לו את התפריטים, הוא הסתכל עלינו במבט שלא הצלחתי להבין.

"כן, 2 צ'יפס ושניצל, ושיהיה הרבה באנו רעבים" קבעתי, וחזרתי לנשק את הצוואר של בר, זה לא סוד שאף פעם לא אהבתי את אבי, לפי דעתי יש בו משהו חשוד. הסיבה היחידה שאני בא למקום שלו, כי זה המקום הנורמלי היחידי שיש לשבת בו.

"וקולה" בר הוסיפה בחיוך, וצחקתי. "באמת? את מזמינה קולה, וזה לא דיאט?" שאלתי וצחקתי בזמן שהיא הסתכלה עלי כועסת וגילגלה עיניים. "למה שלא תסתום?" היא שאלה בחצי חיוך.

"למה שלא תגרמי לי לסתום?" שאלתי, והיא צחקה.

״אני אבקש ממכם לא להתנשק פה, התלוננו בפניי שזה מטריד את שאר האנשים, זה גורם להם לחוסר נוחות.״ אבי אמר, ובר הסתכלה עליו מופתעת, וגם אני.

היא הינהנה בביישנות וניסתה לקום ממני, לא נתתי לה לקום.

״לאיזה אנשים בדיוק זה מפריע? מה הבעיה?״ שאלתי בכעס, והסתכלתי על אבי במבט רצחני, אני שונא תבן אדם המזדיין הזה.

״אבי-״ בר ניסתה להגיד וקטעתי אותה,

״עכשיו אני רוצה לדעת מי המזדיין בתחת שזה לא נעים לו, אני אראה לו מה זה לא נעים״ אמרתי בכעס, והזזתי את בר ממני, ונעמדתי מול אבי, עובר אותו טיפה בגובה.

״אביאור, דבר ראשון תירגע, אני לא אסבול-״ אבי ניסה להגיד ולקחתי צעד נוסף, מתקרב אליו יותר.

״דבר ראשון אל תדבר אלי בהתנשאות, דבר שני מעכשיו אף אחד בעיר הזאת לא יבוא למסעדה המזדיינת שלך, יש מבין?״ שאלתי והרמתי את הקול, ככה שכולם הסתכלו עלינו.

״צא מהמסעדה שלי, חתיכת עבריין״ הוא צעק.

״אין מה להגיד אבי, יש לך מקום אש״ הוא הסתכל עלי מבולבל, בזמן שחייכתי.

בר נעמדה לידי, ותפסה את היד שלי. ״תודה על ערב מקסים, אבי״ בר אמרה בזילזול, וניסתה למשוך אותי אחריה לכיוון היציאה.
הלכתי אחריה כשהידיים שלנו מחוברות ביחד, והסתכלתי על יוסי, במבט שאומר יש לך דקה לצאת מפה.
הוא הינהן בראשו, ויצאתי.

״מה נראה לו שהוא העיז בכלל לדבר אלייך ככה?״ בר שאלה בכעס, וגיכחתי.
היא התקדמה בעצבים לכיוון האוטו, ועצרתי אותה.

הצמדתי אותה לקיר של המסעדה, והיא הסתכלה עלי מבולבלת,

״היינו באמצע משהו, לא?״ שאלתי, והיא צחקה.

לקחתי את בר למסעדה אחרת, ואחרי זה החזרתי אותה הביתה, ווידאתי שהיא מגיעה ונועלת את הדלת. אפילו עליתי איתה את כל המדרגות, כדי לוודא שכלום לא יקרה.

חזרתי לאוטו, נסעתי למקלט, נכנסתי בשקט.
ויוסי ישב שם לבד והתכתב בפלאפון כשהוא מעשן נרגילה.

״מה קרה עם אבי?״ הוא שאל, והתיישבתי מולו.

״אני אשרוף לו את העסק הזה שהוא כל כך אוהב״ קבעתי. ויוסי התחיל להשתעל מהנרגילה.

״אתה רציני?״ הוא שאל, והוצאתי סיגרייה.

״אני אי פעם מתבדח?״ שאלתי, והוא הניד בראשו.

״אבל אחי, זה המקום של אבי, הוא ידע שזה אתה״ יוסי מילמל, ומשכתי בכתפיי.

״הוא השפיל אותי, הוא ישלם על זה״ קבעתי כעובדה.

ברגע שהחלטתי ידעתי שאין מצב שאף אחד ישכנע אותי לא לעשות את זה.

״אני צריך לדעת לטובת מי אתה״ אמרתי, והסתכלתי על יוסי, הוא הסתכל עלי בחזרה וחייך.

״אני ואתה זה בטוב וברע אחי, אין פה בכלל שאלה״ הוא קבע, וחייך אלי, חייכתי אליו בחזרה.
אני מתחיל להרגיש קצת רע עם זה שלקחתי לו את הבחורה שהוא אוהב.

״מתי נעשה את זה?״ הוא שאל בהתלהבות וגיכחתי.

״מחר״ קבעתי.

״מחר הוא לא עובד, אבל״ יוסי מילמל, ונאנחתי בעצבים.

״אני עדיין לא רוצה להרוג אותו, רק ללמד אותו לקח״ אמרתי, והוא צחק.

״אז מחר. הוא סוגר בשעה 12״ יוסי הודיע, והינהנתי.

״אז מחר בשעה 12״ קבעתי, וכיביתי את הסיגריה.

חלומות גדוליםWhere stories live. Discover now