חלומות גדולים

פרק 49.

פקחתי את העיניים בחוסר רצון, כשהשעון מעורר חזר לצלצל בפעם השלישית הבוקר.

התיישבתי על המיטה, ונאנחתי בייאוש.

לקחתי את הפלאפון מהשידה הקטנה וכיביתי את השעון מעורר, ואספתי את השיער בעזרת הגומייה השחורה שהייתה על פרק כף היד שלי.

הסתכלתי בשעון שוב, 06:30.

קמתי בחוסר רצון למקלחת, והתקלחתי בזריזות לפני שאמא שלי תקום ותגמור את כל המים, ואז שירה.

מה שבאמת מוזר, כי בדרך כלל אמא שלי קמה בשעה שש, הכי מאוחר זה שש ועשרה.

כרכתי את המגבת מסביבי ויצאתי לכיוון המטבח והסלון.

״אמא?״ צעקתי בשקט, בהתחשב בעובדה שיש לנו שכנים.

״שירה?״ צעקתי שוב בשקט, ונכנסתי לחדר של אמא שלי, היא עדיין הייתה ישנה, כנראה ששירה לא הולכת היום לגן.

הלכתי לחדר של שירה, והיא ישבה על הכיסא שלה, שצמוד לשולחן כתיבה קטן וציירה במחברת שלה.

״שירה, את לא הולכת לגן היום?״ שאלתי, והיא הסתכלה עלי בחיוך,

״בר, את תהיי חולה״ היא אמרה בציחקוק, וגיכחתי.

״למה את לא הולכת לגן?״ שאלתי שוב, והיא ציחקקה.

״אמא רוצה יותר מאוחר ללכת לבקר את סבתא,״ היא אמרה בחיוך והמשיכה לצייר.

״אז למה את ערה?״ שאלתי, והיא הסתובבה אלי שוב.

״כי השעון מעורר שלך העיר אותי,״ היא ציחקקה וחזרה להתעסק בדפים שלה, כשמידי פעם היא מציצה לטלוויזיה הקטנה שתלויה על הקיר של החדר שלה.

חזרתי לחדר שלי, ולבשתי תחתונים וחזיה.
הוצאתי שורט ג׳ינס בהיר עם מעט קרעים ולבשתי אותו. חיפשתי חולצה שתהיה לי נוחה, בסופו של דבר לקחתי חולצת בית ספר שחורה ומעט רופפת, ולבשתי את האולסטאר הלבנות שלי.

סירקתי את השיער שלי, ואספתי אותו לצמה הדוקה, ומרחתי מעט מסקרה על הריסים שלי.

הסתכלתי על עצמי במראה, אבל משהו לא הסתדר לי, החלטתי להתעלם מההרגשה הזאת והשפרצתי מעט מהבושם שלי.

הפלאפון שלי צילצל מספר פעמים, והתעלמתי ממנו. זה בסך הכל אביאור.

לקחתי את התיק שלי, ודחפתי לתוכו את המחברות שאני צריכה להיום ואת המטען והאוזניות שלי, לקחתי שטר של עשרים שקל מהמגירה שלי, ודחפתי אותם לכיס שלי.

״הלכתי,״ צעקתי מהחדר שלי, תוך כדי שאני לוקחת את הפלאפון מהשידה ורצתי לדלת, הוצאתי את המפתח של אמא שלי, ונעלתי בעזרת המפתח שלי.