Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 6

"אושר זה מה שקורה לנו, כאשר אנו מאפשרים לעצמנו להבין עד כמה יפים הדברים באמת." - מריאן וויליאמסון.

*

הרגשתי שאני מרחפת לתוך עולם מלא באופוריה. הגברים והנשים שנצמדו אליי בצפיפות ורקדו זה עם זה. החיוך הזה שלא ירד מהשפתיים שלי.

הסתכלתי על אנאל שהתחיל השיר האהוב עלינו ביותר. These friends keep talkin'" way too much!" צרחנו את מילות השיר של אריאנה גרנדה וניקי מינאז' בקול גדול.

ארד הביט בנו מגחך ואנחנו משכנו אותו אלינו, ממשיכות לשיר בצעקות. "Say I should give you up!" צרחנו כמו שני מטורפות. בווליום הגבוה הזה כמעט לא שמעו אף אחד. הבסים נכנסו עמוק לאוזניים שלנו.

המשכנו בשלנו, בזמן ששאר הצעירים ממשיכים לרקוד ולשיר יחד איתנו. "And boy, got me walkin' side to side!" צעקתי, מרימה את ראשי למרומים. פאק, אני נהנית כל כך! ועוד המחשבה שאני לא עושה את זה בסתר, היא עוד יותר טובה.

ארד עזב אותנו לטובת עוד כוס וודקה. אז לא, אפילו לא נכנסנו עם תעודות מזויפות. היינו נראים כל כך בוגרים שהסלקטורית העבירה אותנו בשנייה אחת. זה מועדון שלא כל כך מקפיד על החוקים, אבל איכשהו הוא הכי טוב בעיר תל- אביב.

אני חוגגת היום יום- הולדת וארד ואנאל מנסים לשכנע אותי לשתות את כוס האלכוהול הראשונה שלי. אני לא יודעת אם זה ישפיע עליי ואני מפחדת מזה, אז אני אוותר.

"היי יפהפיות, ראיתן אתכן מרחוק, ולא ידעתי מאיפה אתן מוכרות לי." קול גברי צעק באוזניים שלי ושל אנאל, עקב המוזיקה החזקה והסתובבנו אליו. עיניים ירוקות, שיער מגולח וחיוך רחב שלא יורד מהשפתיים. בשנייה זיהיתי אותו. עיניו נפקחו והוא חייך עוד יותר.

זה הבחור הפלרטטן.

"היי! אתן הבנות היפות מהבית קפה!" הוא צעק כשנזכר ואז אמר באיטיות את שמותינו, יפה שהוא זכר. נדמה לי שקראו לו מאיר. אוטומטית שהסתכלתי עליו, חיפשתי בעיניי את החבר שלו.

מעניין אם הוא בא איתו.

"ואתה הפלרטטן הענק שלא סותם את הפה שלו." אנאל השיבה לו בעוקצניות והיא חייכה אליו בחיוך הכי ציני שהייתה יכולה להוציא. היא לא הכי מחבבת אותו, אפשר לאמר.
אולי רק את הגוף שלו.

"אאוץ', למה את מכאיבה לליבי?" הוא עיוות את פרצופו והניח את ידה הקטנה על חזהו השרירי. פנייה האדימו במעט והיא חייכה אליו, כי פשוט לא עמדה בזה. אף אחד לא יכול לא לחייך כשהוא איתו.

מעניין אם החבר שלו גם מחייך ככה כשהוא איתו.

"אני אשאיר אתכם לבד." חייכתי אל שניהם והלכתי כביכול לחפש את הבחור המסקרן שהיה איתו, שעל הדרך גם נתקע בי בפארק מסלול ריצה מלפני חודשיים.