Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 37

"הייה מי שאתה ותגיד מה שאתה חושב, כי אלה שזה יפריע להם לא חשובים ולאלה החשובים, זה לא יפריע." - ד"ר סוס.

*

"אני בלחץ. נו, זה עוד שעה." אמרתי בפאניקה והרגל שלי רעדה במקום, בזמן שאני מקפצת על מיטתי בחוסר מנוחה, כיאלו יש לי קוץ בישבן. אנאל נאנחה.

"וואי, באמת שאין לך ממה להילחץ. הם בטח יאהבו אותך כמו שאביאור אוהב אותך." אנאל אמרה לי עם עינייה הכחולות וריתקה את רגלייה למיטתי, כך שאפסיק לקפץ עלייה בלחץ.

הנהנתי. "כן." נשפתי בשקט.

"מה באמת בקשר לזה?" היא שאלה אותי בעדינות והתיישבה על ידי, לפני שהיא סוגרת את הדלת לגמרי. כן, עד עכשיו היא רצתה שהדלת תהיה פתוחה בשביל שעידו ישים לה שהיא כאן ויבוא לתת לה נשיקה בלחי.

היא חולמת עלייה כבר הרבה זמן.

"הוא תמיד אומר לי שאני חשובה לו ברמות של אמא שלו, שזה משמעותי מאוד ושהוא מרגיש שהוא מתחיל לפתח רגשות אליי אבל הוא אף פעם לא אמר לי שהוא אוהב אותי." הסברתי לה וחייכתי חיוך עצוב ושמח בו זמנית.

אני חשובה לו ברמות של אמו, יש יותר גבוה מזה?

אבל מתי הוא יגיד לי שהוא אוהב אותי? אוהב בכל הלב שלו? שהוא התאהב בי לגמרי?

"הוא יגיד לך את זה, הוא בחור קשוח וסיפרת לי שבגדו בו מלא פעמים, ברור שהאמון שלו לא יהיה מהיר וגם ההתאהבות שלו לא, אז תחכי קצת. שיגיע הזמן, הוא יגיד לך את זה. וכמו שאני מכירה את אביאור, הוא יעשה את זה בדרך הכי יפה ומושלמת שתהיה." אנאל אמרה בחיוך מאוהב וחייכתי אלייה בהנהון.

נשכתי שפתיי. "איך זכיתי בו, אמאלה." מילמלתי באושר ואני בטוחה שעיניי נהפכו מאוהבות.

"אפרופו זכיתי, אני לא מאמינה שלבסוף עשיתי את זה אבל סיפרתי לה הכל." אנאל אמרה לפתע והחיוך שלה נמוג משפתייה, בזמן שאני נשענת על הכרית הנוחה שלי.

"למי סיפרת הכל ומה סיפרת?" שאלתי אותה בכיווץ גבות שהיא נשענת על משענת המיטה ומביטה בעיניי מלמעלה.

"להילה, בת דודה שלי. סיפרתי לה על מיכאל ושהוא רוצה אותי ושאני מרגישה אליו משהו." אנאל אמרה בשקט והשפילה את מבטה היפהפה, בעודה מתחילה לשחק עם ציפורנייה.

אנחנו כל כך דומות.

"הו, איך היא הגיבה?" שאלתי בסקרנות והתיישרתי על מיטתי, יושבת לידה באותה התנוחה. היא משכה בכתפייה והפנים שלה בישרו על כך שהיא חסרת אונים. הילה לא קיבלה את זה.