- כעבור שבוע וחצי -
"אפשר להצטרף?" אנאל שאלה בחיוך קטן שהיא נעמדת על יד הספסל שאני וארד ישבנו בו ודיברנו. הנהנתי אלייה וארד גילגל את עיניו הכחולות וקם ממקומו, לוקח את התיק שלו ומתחיל ללכת.
"ארד, נו באמת." אנאל פלטה באנחה קטנה.
"תשבי, אני רוצה ללכת." ארד הסתובב אלייה במבט רציני וזה היה שקוף שהוא מנסה להתחמק ממנה.
"חשבתי שאנחנו בסדר." אנאל אמרה בקול מעט עצוב ועיניי הים שלה היו נראות מיואשות מהמצב ביניהם.
"עדיאל מתגבר אותי בבוקר, אני צריך ללכת אליו." הוא הודיע לה בקול צרוד והתחיל ללכת לכיוון בניין שכבות י'. היא נאנחה והתיישבה מולי על הספסל.
"הוא באמת מתגבר מתמטיקה עם עדיאל." אמרתי לה בקול רציני והיא גילגלה את עינייה.
"פתאום אכפת לו ממתמטיקה? זה שקוף שהוא לא רוצה להיות קרוב אליי." אנאל אמרה לי ברצינות ומשכתי בכתפיי. הוא סיפר לי שעדיאל הציע לו שיעוריים פרטיים לתגבור המתמטיקה והוא הסכים, אבל יכול להיות שהוא גלש על הדבר הזה כתירוץ להתרחק ממנה.
התגבור שלו זה שעה נוספת אחרי שעות הלימודים, לא בבוקר.
"גם אם כן, תני לו. הוא צריך את הזמן שלו." אמרתי לה בשקט והנחתי את ידי על ידה הצרה. ראיתי את התסכול בעינייה ופייר, כאב לי בשבילה. היא על סף לאבד את החבר הכי טוב שלה.
"לא בא לי, אוף. מה יהיה הסוף איתו?" היא מילמלה בכעס והשעינה את ראשה על אגרוף ידה.
"עזבי את זה עכשיו, רציתי לספר לך ולארד משהו, אבל כנראה שהלכה לנו החבורה אז אספר קודם לך ואחר כך לו." שיניתי נושא במהירות והשתוקקתי לספר על החדשות המדהימות.
"נו מה?" היא שאלה בשקט שעינייה הכחולות נפולות במעט. פרשתי חיוך רחב על שפתיי.
"אמא שלי בהריון." הודעתי לה בהתרגשות וראיתי איך עינייה הבהירות נפערות בתדהמה.
"מה? דיי! רגע, ואת יודעת אם זה בן או בת?" היא שאלה אותי בחיוך רחב והמצב רוח שלה ברגע עלה.
"לא מטומטמת, זה רק הריון. עדיין עוד לא התפתח שם ילד." צחקקתי למול הטיפשות שלה והיא חייכה אליי.
"עומד להיות לך אח קטן?" היא שאלה בקול מאוהב ואני נשבעת שראיתי לבבות בעינייה הכחולות. אנאל חולה על תינוקות.
"או אחות קטנה. נקווה שאחות. נמאס לי כבר מאחים." אמרתי בחיוך והיא צחקקה.
"וואי, מה הייתי עושה בשביל אחים." היא אמרה בחיוך עצוב ושיחקה באצבעותייה. אנאל היא בת יחידה במשפחה והיא תמיד רצתה אח קטן, זה לא מתאפשר לה בגלל הגירושים של הוריה.
"קחי את שלי אם בא לך." אמרתי לה בידיים נכנעות כלפי מעלה והיא צחקה.
"מזל טוב אחותי!" היא איחלה לי בחיוך ומחאה כפיים מרוגשות באוויר ואז קמה מהספסל, בשביל להתקדם לחבק אותי חיבוק גדול.
"הולך להיות לי אחיין קטן או אחיינית קטנה! וואי ונשחק בברביות!" היא אמרה בהתלהבות וקפצה עם רגלייה בדשא החצר.
YOU ARE READING
Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה
Romance"ידידות בין גברים ונשים היא בלתי-אפשרית. יש תשוקה, עוינות, הערצה, אהבה, אך לעולם לא ידידות." בלתי ניתן לעצירה, כך תקראו למה שהיה ביניהם. שילב, בחורה צעירה, מרדנית וחייכנית, מלאת אנרגיה ושמחת חיים, הנמצאת בשנתה האחרונה לחטיבת הביניים. שילב נערה מצחי...
