20.6 - סוף שנת הלימודים
"איך את מרגישה, אמא?" שאלתי את אמי בחיוך קטן, שהיא קוראת עיתון בכיסא הבר ושותה כוס קפה. היא חייכה אליי חיוך עייף.
"אני בסדר. אל תתחילי להיות כמו אבא שלך שדואג לי יותר מידי. אני רק בחודש הראשון של ההריון." היא אמרה בכעס וצחקקתי מול המשקפיים שנחו על אפה.
"אני מתה כבר לדעת אם זה בן או בת." אמרתי חסרת סבלנות והתיישבתי על כיסא הבר מולה. קרעתי בין שיניי את שקית השוקו והתחלתי לשתות.
"שאגלה, את הראשונה שתדעי." היא הבטיחה בחיוך קטן והנהנתי במרץ.
"קבענו." לחצנו ידיים בחיוך. אכלתי עוגיות במילוי שוקולד ולגמתי משקית השוקו שכבר חצי התרוקנה.
"מתרגשת לקראת המופע היום?" אמי שאלה בהתעניינות והלחץ החל למלא את גופי.
אוף, לא שוב.
"מאוד. תמיד שאני עולה לבמה, הרגליים שלי רועדות, תתפללי שזה לא יקרה לי גם הפעם." אמרתי לחוצה שהרגליים שלי רוקעות חסרות סבלנות ברצפה המצוחצחת של הבית.
"מחזיקה לך אצבעות. ארד הבטיח לי שהוא מצלם אותך ושולח לי." אמי לחשה ולגמה בעדינות מכוס הקפה שלה.
ארד הבטיח לכולם, אני רואה.
"טוב, אני אזכיר לו." השבתי לה בחיוך ופתחתי את הטלפון שלי. יש לי עוד רבע שעה לצלצול.
"עידו חוזר היום, תגידי לו שיש שניצלים מוכנים במקרר, הוא רק צריך לטגן אותם." אמי הודיעה לי וקמה מהכיסא שלה.
"נראה לך, אני גומרת לו אותם." גיחכתי בציניות והיא צחקקה שהיא מתקרבת לחבק אותי חיבוק גדול.
"לבריאות, דובי שמנמני שלי." היא חייכה אליי במתיקות וצבטה את זוג לחיי הקטנות שאני מוציאה לה לשון.
רטט נשמע על שולחן הבר והרמתי את הטלפון ממנו.
'עידודו אחי היקר' מתקשר אלייך - דחה או ענה.
החלקתי לענות לו והצמדתי את הטלפון לאוזני, שאמי מתקדמת לחדר שלה.
"נו קטנה, אז היום זה היום הגדול?" קולו הבוגר של עידו נשמע מחויך מהקו השני של הטלפון. חייכתי והנהנתי לעצמי.
"כן, אני מתרגשת." אמרתי לו בלחץ, געגוע, שמחה ואהבה. כל כך הרבה רגשות מעורבים ביום הזה.
"שמעת שעומד להיות לנו אח נוסף ומעצבן? כיאלו 16 שנה אני מנסה לסבול אותך וכמעט ולא מצליח, אז עוד אחד?" הוא רטן בקול הנמוך שלו וצחקקתי בקולי הנוראי.
"אתה אח מרושע." צחקתי לתוך הטלפון והוא גיחך ביחד איתי. אני כבר רואה איך עידו עומד להתעלל קשות באח או האחות שעומדים להיות לנו.
"טוב קטנה, אני חייב לסיים. התקשרתי רק בשביל לאחל בהצלחה ולהגיד לך שאני מאמין בך ושאת תצליחי." עידו אמר בקול עדין וחייכתי באהבה.
"תודה גדולי, אני אוהבת אותך ומחכה שתחזור כבר." אמרתי לו מבעד לקו הטלפון בחיוך רחב והוא הפריח לי נשיקה מבעד לקו. נישקתי את הטלפון גם והשיחה התנתקה.
YOU ARE READING
Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה
Romance"ידידות בין גברים ונשים היא בלתי-אפשרית. יש תשוקה, עוינות, הערצה, אהבה, אך לעולם לא ידידות." בלתי ניתן לעצירה, כך תקראו למה שהיה ביניהם. שילב, בחורה צעירה, מרדנית וחייכנית, מלאת אנרגיה ושמחת חיים, הנמצאת בשנתה האחרונה לחטיבת הביניים. שילב נערה מצחי...
