"למדתי שלהיות עם אלו שאני אוהב זה מספיק." - וולט ויטמן.
*
- כעבור שבוע וחצי -
קמתי מהשעון המעורר והמציק שלי ולחצתי על כיבוי במסך הטלפון שלי שאני מותשת מעייפות. פקחתי את עיניי שאני מסדרת את שערי המבולגן על הכרית והסתכלתי על הקיר.
לפתע הרגשתי כאב בטן אדיר בבטני שגרם לי לפלוט צרחה קטנה. אחזתי בבטני והתחלתי ללטף אותה בתקווה שזה יעבור לבד.
דפיקות נשמעו בדלתי ואז הדלת נפתחה והתגלתה לפניי אמא שלי.
"ליב, את קמה לבית ספר?" היא התקרבה אליי בשקט והתיישבה על המיטה שלי, בזמן שאני מסיטה את מבטי אלייה ומסתכלת בעינייה האפורות. משכתי בכתפיי ופתאום כאב ראש חד תקף אותי.
"אמא, כואבת לי הבטן." אמרתי בכאב ועצמתי את עיניי בחוזקה, מחזיקה את הבטן שלי שגרמה לי להתפתל מרוב כאבים. לא הבנתי מה יש לי, מאיפה זה בא פתאום על הבוקר.
"אוי מה קרה?" אמי שאלה בלחץ ושלחה את ידייה אל לחיי. היא נגעה בהם ועינייה נפקחו בבהלה.
"את רותחת, ליב." היא אמרה לי ברצינות וכבר ראיתי את הדאגה מתחילה להשפיע עלייה. נדתי בראשי לצדדים ומחצתי את הבטן שלי מרוב כאב. לעולם לא כאב לי ככה.
"אני מרגישה שהיא עומדת להתפוצץ וגם ממש בא לי להקיא." אמרתי לה במבע מעורר רחמים וכאב לי כל כך. היא המשיכה ללטף את שערי בעדינות והסתכלה עליי בדאגה, מנסה לחשוב מה לעשות.
"אוי מתוקה שלי, כואב לך ממש ברמה שאת לא יכולה לשרוד את זה בבית ספר?" שאלה בסקרנות והתיישרתי על מיטתי. כנראה שזאת הייתה הטעות הכי גדולה שיכולתי לעשות.
"אמא"- באתי לדבר איתה, אך הרגשתי את כל האוכל עולה לי בגרון והטיתי את ראשי לרצפה שאני מקיאה את כל מה שאכלתי אתמול. אמי קפצה בבהלה ומיהרה לשבת במיטתי ולאסוף את שערי מאחור.
"תוציאי, מאמי שלי." היא לחשה לי בשקט וליטפה את גבי במעגלים שאני מקיאה את כל נשמתי. הרגשתי שאני עומדת למות. סיימתי להקיא ואמי קשרה את שערי בקוקו גבוה מבולגן ורצה להביא לי נייר מהשירותים לנקות את הפה.
"אני מצטערת, אמא." לחשתי לה בשקט ודמעה ארוכה וכואבת זלגה מעיניי, שהסתכלתי על הקיא שלי ברצפת החדר. עצמתי את עיניי בגועל. אני מרגישה שאני עומדת להתמוטט.
"תישארי היום בבית, אני אנקה את זה." אמי אמרה לי ברצינות וליטפה את לחיי. הנהנתי והיא נשקה בעדינות לקודקוד ראשי, יוצאת מהחדר ומתקדמת לאמבטיה להביא חומרי ניקוי.
תוך 5 דק' אמי סיימה לנקות את כל החדר שלי שהניחוח שלו הרגיש כמו של בושם יקר. שכבתי חצי מעולפת על מיטתי שאני מתכסה בפוך העבה שלי. יש מצב שהתקררתי.
YOU ARE READING
Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה
Romance"ידידות בין גברים ונשים היא בלתי-אפשרית. יש תשוקה, עוינות, הערצה, אהבה, אך לעולם לא ידידות." בלתי ניתן לעצירה, כך תקראו למה שהיה ביניהם. שילב, בחורה צעירה, מרדנית וחייכנית, מלאת אנרגיה ושמחת חיים, הנמצאת בשנתה האחרונה לחטיבת הביניים. שילב נערה מצחי...
