Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 23

"ילדים שלא משתלבים הופכים פתאום על-אנושיים. הם מסוגלים להעלם, גם כשנדמה שהם עדיין שם. הם מסוגלים לצרוח בלי שאיש ישמע. הם היצור שהיה פעם נורמלי, אבל לפני זמן רב כל כך, שהוא כבר לא זוכר איך הרגיש אז." - ג'ודי פיקו.
{ מתוך הספר "תשע עשרה דקות" }

*

השעה 15:30. נשארו 10 דקות אחרונות לסוף היום.

"יש לי את הכל, כמו ילד שמצייר בחול, בלי מכחול." נויה החלה לשיר בקולה העדין שנגד לחלוטין את האגריסיביות והחיתיות שנמצאת בתוכה ואת מה שהיא משדרת.

המוזיקה המשיכה להתנגן בקצב שהנעים אותי וגרם לרגליי לזוב במעט ממקומן.

"יש לי את הכל, מאז שבאת." אבישג המשיכה בקולה הנמוך והמעט צרוד, שתמיד מצאתי בו ייחוד שונה ויפהיפה. שמחתי שיכולתי לפרגן להן, למרות שאני ממש לא מחבבת אותן.

"יש לי את הכל, כמו ירח בלילה הגדול." אדיר החל לשיר בקולו המזרחי וכמובן שלא ויתר על הסלסול שתקוע בגרונו במילה האחרונה. חייכתי חיוך רחב והבטתי בקבוצה שעמדה על הבמה יחד איתי.

"מאירה לי את עצמי, תודה שבאת." נבו שר בקולו הנמוך והצרוד שדמה במעט לאבישג, אך כמובן שאין להשוות בין קול גברי לנשי. אחזתי בדף שעליו כתובות המילים והבטנו בניצן שעמד מולנו עם אצבעתו שמורה על כל אחד מאיתנו מתי לשיר ועל שאר הכיתה מאחור.

"3, 2, 1 ו.." ניצן לחש בשקט ובאיטיות והבס הגדול של הבום נשמע והוא מיהר להצביע על אחד מהתלמידים שהיה כבר מוכן מראש.

"גם אם תגיע השלכת, גם אם ייפלו עלינו כל הכוכבים." אחד התלמידים בכיתתי שר בקול הכריזמטי שלו שנתן נוכחות על הבמה וגרם לכולם להביט בו בפליאה.

"אהה.." כולנו שרנו בקול אחד וגדול, משלימים אחד את השני.

"אני אמצא בך את השקט, אהובתי שלי שלך לעולמים." תורי הגיע ושרתי בקולי העדין, מנסה כמה שיותר לגעת במילות השיר הרומנטיות והמרגשות.

ניצן הנהן אליי ששרתי טוב וחייכתי. הוא סימן לכולם לשיר יחדיו.

"גם אם תגיע השלכת, גם אם ייפלו עלינו כל הכוכבים!" כולנו שרנו ביחד, בזמן שאחד מרים את קולו והשני ממשיך לשיר בשקט, השלישי לוחש את מילות השיר בעדינות ועדיין שומעים אותו, והרביעי מעדיף לזמזם ולהוסיף למנגינת המוזיקה.

זה היה מדהים.
אהבתי מאוד את השיר, ועוד יותר אהבתי את שמו של הזמר.

"אני אמצא בך את השקט, אהובתי שלי שלך לעולמים." פלג שר בשקט ומשך את המילה האחרונה בעדינות, מסיים את השיר. מחיאות כפיים נשמעו ואי אפשר לתאר כמה זה היה טוב.

כל אחד וצבע הקול שלו, מוסיף עוד ייחודיות שאין לשני.

"זה היה מצוין חברים, אנחנו משתפרים מאוד. אל תשכחו שבשבועות הקרובים יהיו לנו כמה שיותר חזרות ביחד, לקראת התחרות שלנו בחוץ מול בתי ספר תיכון אחרים." ניצן החמיא לנו במבט רציני והזכיר לנו על התחרות שממני חששתי מתחילת השנה.