Unstoppable - פרק 31

9.4K 444 115
                                    

"אם תשאלו אותי מה המפתח לחיים ארוכים, אומר זה הימנעות מלחצים, מתחים ודאגות.
וגם אם לא תשאלו אותי, זה בדיוק מה שאגיד לכם." - ג'ורג ברנס.

*

מחיאות כפיים סוערות גורמות ללב שלי לקפוץ במקום.

המון אנשים זרים ומעט מהם מוכרים.

הכל זר לי.

חדש לגמרי.

ההופעה הראשונה שלי בתור תלמידת תיכון.

"תירגעי שילב, כולך רועדת." פלג אמר לי בחיוך קטן עם עיניו הירוקות והמרגיעות וליטף את ידיי שרעדו מהלחץ. שמסתיים השיר הנוכחי, אני אמורה לעלות לבמה ולשיר.

אני לבד על הבמה.
כולם עם דואטים ואני היחידה עם סולו.
זה מחמיא ביותר, אבל זה עדיין לא מוריד מהלחץ הכבד שלי.

"הכל יהיה בסדר, אני מאמין שתצליחי." ניצן אמר לי והביט בי ברצינות. הנהנתי בשקט והסטתי את מבטי לכיוון הבמה. עמדתי על קצות אצבעותיי והבטתי באלפי התיכוניסטים שיושבים בקהל ומביטים בנבו ואדיר שרים להם שירים מזרחיים ומקפיצים אותם.

"תודה רבה לכם! אנחנו מזמינים את שילב לבמה!" אדיר צעק בחיוך במיקרופון שהמוזיקה הסתיימה. ראו שהוא מלא באדרנלין. לשיר ולקפוץ תמיד היה עושה לו טוב.

הלב שלי פעם בחוזקה ונכנסתי ללחץ. התכוונתי לעלות על מדרגות הבמה, אך המהרה הסתובבתי ללכת משם. פלג חסם אולי עם גופו החסון.

"עכשיו. לבמה." הוא פקד עליי במבט רציני ונאנחתי בתסכול. עליתי על הבמה שהרגליים שלי רועדות מפחד ולחץ. הקהל מחא לי כפיים והרגשתי שאני עומדת להתעלף בעוד דקות אחדות.

חייכתי בלחץ לקהל ונדהמתי שראיתי שאין לו סוף. אלפי תלמידים מילאו את רחבת מגרש הספורט.

"בהצלחה נסיכה." אדיר לחש לי באוזן שעבר מולי וחייך אליי חיוך מרגיע. הנהנתי בשקט והוא ונבו ירדו מהבמה. עמדתי מול הקהל ושניות ארוכות של שקט לא עשיתי כלום.

המוזיקה החלה להתנגן ברמקולים הגדולים שהרעידו את הבמה שעלייה עמדתי בחוסר ביטחון מוחלט והקהל החל למחוא כפיים לקצה המנגינה.

ניסיתי להזיז את רגליי, לא הצחחתי, הן כיאלו היו דבוקות לרצפה.

הקרבתי את המיקרופון לשפתיי ועצמתי את עיניי, מנסה לחשוב שאין אף אחד ברחבה וזה רק אני והמיקרופון שלי.

"כולם מתקשרים אליי, לא משנה מתי, לדעת אם אולי המשכתי בלעדייך, כן הם מתקשרים אליי, טיפה יותר מידי, כדי לבדוק אולי אני כבר אחרייך." התחלתי לשיר במהירות ובעדינות שהקול יצא מפי.

ניסיתי להשתחרר וניערתי את כתפיי שעיניי עצומות.

"כולם מתקשרים אליי, לזרוק איזו מילה טובה, אל תוותרי על אהבה, היא תבוא אולי מחר." המשכתי לשיר בקולי העדין שדמה במעט לקולה של הזמרת, אך הרגשתי שהיה ייחוד מורגש בקולי שהבדיל בינינו.

Unstoppable - בלתי ניתן לעצירהWhere stories live. Discover now