Unstoppable - פרק 70

9.1K 644 290
                                    

"בכל מקום בו שורץ הפחד אין שמחה."

*

עיניים שאדומות מבכי נעצמות בכאב.

ידיים שרועדות מפחד, מלטפות פנים חיוורות של הנפש התאומה שלי.

הסתכלתי עליו ורציתי להאמין שהוא יקום וזה לא הסוף. הוצאתי את הטלפון מהכיס שלי והקלדתי באצבעות רוטטות את המספר טלפון של מאיר, היחיד שכרגע אני סומכת עליו שיוכל לעזור לי.

הטלפון חייג אליו ואני רק חיכיתי שהצליל הארוך שעוצר בכל פעם יפסיק ואשמע את קולו.

"מאיר.." לחשתי בשמו בקול שבור ברגע שהצליל הפסיק. הבטתי באביאור והייתי צריכה להיות חזקה ביותר בשביל להישאר אדישה לזה ולא לבכות.
"מה קרה, שילב? למה את בוכה?" הקול המודאג של מאיר נשמע מבעד לקו הטלפון.

"מאיר, ה-היינו בדרך לים.. ואביאור הוא.. דם והוא לא מגיב לי.. מאיר בבקשה תבוא לכאן." גמגמתי בבכי והיה לי קשה לדבר ולהסביר לו מה קרה כאן הרגע. אני בעצמי לא מעכלת את זה.

"מה? שילב, אני לא מבין כלום ממה שאת אומרת. תדברי ברור." מאיר אמר לי ברצינות בקול הצרוד שלו ולא הפסקתי להזיל דמעות על פניו של אביאור ששוכב מחוסר הכרה ואולי גם מת מתחתיי.

"אביאור נדקר! הוא שוכב על הרצפה מחוסר הכרה וכל הבטן שלו מדממת והוא לא מגיב לי! מאיר, בבקשה תגיע לכאן.." צעקתי בבכי והנימה בקולי הייתה כה מפוחדת. לעולם לא פחדתי לאבד אותו כמו עכשיו.

אני מסתכלת לאחור על הריבים שלנו. זה נראה לי כל כך שטותי ומפגר, לעומת מה שקורה כעת.
אם שם פחדתי לאבד אותו, עכשיו זה כבר כמה רמות מעל זה, זה רציני הרבה יותר. פה זה עניין של חיים ומוות.

"הזמנת ניידת?" מאיר ניסה לשמור על איפוק ויציבות.

"כן כן, אבל אני לא יודעת מתי היא תגיע ואביאור לא עונה לי.. ואין פה אף אחד ברחוב. בבקשה תבוא לכאן, מאיר." התחננתי אליו בטלפון וניערתי את אביאור בתפילות שיקום ויראה לי סימן שהוא עוד חי.

"אני בא, אני בדרך חיים שלי. תירגעי, הכל בסדר." מאיר הרגיע אותי בקול הנמוך והשקט שלו ואני הנהנתי בעדינות שאני מנתקת את השיחה. הנחתי את הטלפון על הרצפה והסתכלתי על אביאור.

"אביאור.." לחשתי לו בשקט וליטפתי את תווי פניו. מהאף הקטן והסולד שלו, לשפתיים היפות שלו, לקו הלסת המחודד שלו ועד לזיפים הקוצניים שלו.
"אביאור, בבקשה תענה לי. אני מתחננת אלייך.." הקול שלי התפרק בחצי המשפט ויבבתי בבכי מריר.
רק הדבר היחיד שהיה חסר לי לראות, זה דווקא הדבר שאני הכי אוהבת בו.

את העיניים שלו.
רציתי לראות את הצבע הבהיר והמשגע שלהן. רציתי לשקוע בהן שוב ולקוות שלעולם לא ימאס לי מהן.

Unstoppable - בלתי ניתן לעצירהWhere stories live. Discover now