Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 55

"אם אתה אוהב מישהי, שלח אותה לחופשי. אם היא תחזור, היא שלך לתמיד. אם לא - היא לא הייתה שלך מעולם." - אנטואן דה סיינט אקזופרי.

*

הכדור היה ברגליים של מאיר ורצתי לעמדת ההגנה שבה אני אמור להיות. הראש שלי בכלל לא היה בכדורגל. הוא היה עמוס במחשבות על אישה אחת, ילדה קטנה, שהצליחה לחדור לי ללב בלי שום מאמץ.

"מאיר, אני פנוי!" רועי צעק למאיר בקול הצרוד שלו ועיניו הכחולות נראו כה מרוכזות בכדור שעבר בין הרגליים של מאיר לרועי. רצתי לשער שציון מהקבוצה היריבה רץ לחסום אותי.

"אביאור!" רועי צעק לי והכדור הגיע לרגליי. הסתובבתי עם הכדור שאני מכניס אותו בין רגליו של ציון ובועט בעיטה חזקה אל השער. ניסים השוער נפל על הרצפה והכדור נכנס לשער.

1-0.

"אין עלייך, אח שלי." רועי רץ אליי שאני מתנשף בכבדות ומצמיד את הראשים שלנו אחד לשני. סטרתי בעדינות לצווארו ודחפתי אותו לחזור לשחק. לא עמדתי יותר בשמש החמה שהייתה בשעות הצהריים.

פשטתי את החולצה וזרקתי אותה על הספסל שאני נשאר עם המכנס כדורגל.

"רז, רז!!" מאיר צעק לכיוון רז שהיה נראה מסובך עם הכדור בין רגליו. עומר מהקבוצה היריבה רץ אל רז וחטף לו את הכדור מבין הרגליים. רצתי אל רז במטרה לחסום אותו מלהתקדם לשערינו, אך זה היה מאוחר מידי והוא בעט 1-1 לשער שלנו.

אנחות עצבניות נשמעו מחברי הקבוצה שלי, בעוד שאותי בכלל לא מעניין מה קורה במשחק.

"מה אתה מפגר?? אתה לא שומע מה מדברים אלייך??" מאיר צעק בקולו הצרוד ועיניו הירוקות נצצו מהשמש שיקדה עלינו. המשחק נעצר ומאיר התקדם אל רז.

אלה לא באמת קבוצות יריבות. זו החבורה שלנו שפשוט מתחלקת כל הזמן לשתי קבוצות שונות.

"תראה איזה הגנה חרא! מה אתה רוצה ממני?" רז צעק והעביר את ידו בשערו. הרמתי את גבותיי וגיחכתי בזלזול ששמעתי שהוא מפנה את הפשאלות שלו אליי.

אין לי כוח אפילו לענות לו.

"אביאור מה הקטע, אתה לא זז." קובי התקרב אליי בידיים פרושות לצדדים בחוסר הבנה. הרגע נתתי גול. משכתי בכתפיי החשופות שהשמש שיזפה אותם. הזעתי כמו חיה. לא היה לי כוח לשחק יותר.

ואת האמת, גם חשק לא היה לי.

"אין לי מצב רוח לשחק." אמרתי בצרידות ומשכתי בשערי שהיה ספוג מים. תסבירו לי, איך אני יכול לשחק שאיבדתי את אהבת חיי? אפילו לישון אני לא מסוגל.