המורה הוציאה אותי משיעור אנגלית שגם בו אני עושה 5 יחידות, להתאוורר במעט בחוץ, כי ראתה שאני לא בפוקוס בשיעור ואני לא איתה. יצאתי מהכיתה לכיוון היציאה מהבניין היישר לחצר.
נשפתי את האוויר הצחיח והקר שהכה בפניי. וואו, כמה שהוא היה נעים. ישבתי בדשא הנעים והירקרק שיש לנו בבית ספר העצום הזה בישיבה מזרחית, מנסה להירגע ולנשום עמוק.
מה קורה לי בזמן האחרון?
הטלפוו שלי החל לצלצל ולהשמיע את הפזמון החוזר שוב ושוב, עד שרציתי לחנוק את גרונו של הזמר שמפריע לי להירגע. שלפתי במהירות את הטלפון הארוך שלי מכיס הג'ינס השחור שלי והבטתי בצג.
אביאור מתקשר אלייך.
ענה או דחה.
מבלי לחשוב פעמיים, מיד לחצתי על 'ענה' והצמדתי את הטלפון לאוזני, מתחת לשיערי השחור והחלק. שמעתי שקט מהצד השני של השיחה ואז נשמע כחכוח גרון גברי.
"היי." קולו הצורם של אביאור שלא שמעתי זמן רב גרם לרעד קל בגופי.
"היי." השבתי לו בשקט, מחייכת חיוך קטן אוטמטית למשמע קולו.
"לא ענית לי פשוט, וחיפשתי אותך." קולו הנמוך נשמע צרוד מהקו השני של הטלפון והנהנתי באיטיות, יודעת שאינו רואה אותי.
כי הייתי סתומה וסיננתי אותך.
"כן.. הייתי קצת עסוקה, מצטערת שלא עניתי לך." דיברתי בעדינות, לא רוצה שידע מהי הסיבה האמיתית. אני לא יודעת מה אביאור מסוגל לעשות אם אספר לו על החלטת אבי.
אני לא מספיק מכירה אותו, בשביל לדעת אם הוא מהאלה שיקשיבו לאבא ויחליטו ללכת עם דעתו או שילחמו על מה שהם רוצים, אם הוא בכלל רוצה קשר איתי.
"רציתי להזמין אותך אליי. מאיר החליט לעשות מסיבת קריוקי בבית שלי והוא גם אמר לי שתזמיני את חברה שלך, אנאל. חשבתי שתרצי להגיע." אביאור הציע בקולו הנמוך ונשכתי את שפתיי. אלוהים כמה שבא לי לבוא אליו, אבל זה כל כך לא מתאים.
במיוחד לא עכשיו.
- מה אני אמורה לעשות עכשיו, להסכים?
- לא שילב, זה יותר מידי להגיע לבית שלו.
- אבל זה עם כל החברים שלו ויחד עם אנאל, זה לא שזה רק את והוא.
- היא לא מכירה אותו בכלל, את רוצה לחזור שוב על אותה הטעות שקרתה עם אמא שלו?
- אוי נו, היא בסך הכל רצתה לעזור לו. תפסיקו להזכיר לה את זה, כיאלו היא מינימום הרגה מישהו.
הראש שלי החל מריבות עם הלב שלי.
אוקיי, נראה לי שהבנתי.
"אממ.. אני לא חושבת, אבל תודה על ההזמנה." דחיתי את הצעתו בעדינות והנחתי את ידי על עורפי, מביטה בספסלים החומים השייכים לקפיטרייה כיאלו הם הדבר הכי מעניין בעולם. כחכוח גרונו הצרוד נשמע שוב פעם.
הוא בטח עכשיו מעביר את ידו בשערו.
לעזעאזאל, למה אני לא שם?
שילב, דיי כבר.
"אפשר לשאול למה?" הוא שאל בשקט והרגשתי את הגוף שלי רועד. איזה תירוץ מספיק טוב אני יכולה להביא? אני חושבת שפשוט אגיד לו את האמת לגבי התחשות שלו וזהו.
YOU ARE READING
Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה
Romance"ידידות בין גברים ונשים היא בלתי-אפשרית. יש תשוקה, עוינות, הערצה, אהבה, אך לעולם לא ידידות." בלתי ניתן לעצירה, כך תקראו למה שהיה ביניהם. שילב, בחורה צעירה, מרדנית וחייכנית, מלאת אנרגיה ושמחת חיים, הנמצאת בשנתה האחרונה לחטיבת הביניים. שילב נערה מצחי...
