Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 66

"אם אתה יכול לגרום לבחורה לצחוק, אתה יכול לגרום לה לעשות כל דבר." - מרלין מונרו.

*

- כעבור שבועיים -

"מתרגשת?" אביאור שאל אותי בחיוך מבעד לקו הטלפון כאשר הוא על רמקול והסתכלתי על עצמי במראה בחדרי, בעודי מסרקת את שערי החלק.
"אתה שואל אותי? אתה האח של הכלה הערב." אמרתי לו בצחקוק קל והתיישבתי על שידת האיפור.

"את האמת שאני קצת מתרגש." אביאור אמר בקול נמוך שהיה ניתן להבחין בלחץ שלו מבעד לקו השני.
"אוף גם אני. אתה בטוח שאצליח לעמוד בזה?" שאלתי ברצינות ופלטתי אנחה קטנה מלאת פאניקה.

טוב מי ישמע, הופעת בבית ספר מול יותר מ1,000 איש, 500 זה מה שמערער אותך? התת מודע שלי אמר לי והבנתי שהוא באמת צודק. אני יכולה לעמוד בזה, כמו שעמדתי בעבר.

"את תעברי את זה כמו מלכה ותשירי מדהים כמו שרק את יודעת." אביאור אמר לי בצרידות הסקסית שלי וחייכתי חיוך עדין למראה. אני יכולה, אני טובה, אני מסוגלת.

"הכל מוכן להערב?" הוא שאל בקשיחות והסטתי את מבטי להסתכל על השמלה שלי שהייתה עטופה בניילון. כל כך חיכיתי ללבוש אותה הערב, היא היית כה יפה.
"המאפרת אמורה להגיע עוד שעה אליי והשמלה שלי כבר מוכנה." הודעתי לו בחיוך והוא המהם בהבנה.

"את מתנהגת כיאלו את מקסימום מתחתנת עכשיו." אביאור צחקק מהקו השני וגיחכתי בשקט. אמנם, אני לא מתחתנת, אבל מעבר לכך שאני החברה של האח של הכלה, אני גם עומדת להופיע.

"תשתוק. אני עומדת לשיר הערב והעיניים יהיו עליי, אני חייבת להיראות טוב." אמרתי ברצינות ובחיוך קטן.
"רק אל תגנבי לאור את ההצגה." אביאור הודיע לי בשקט והנהנתי כמובן מאליו. אביאור מכיר אותי מספיק טוב, בשביל לדעת שאני בקלות מסוגלת לגנוב הופעה, אם אני מתאמצת בלבוש שלי.

"אל תדאג." אמרתי לו בחיוך והשיחה התנתקה.

○●○●○●○

הרגשתי כובד רב על ראשי מרוב השיער שלי שהיה עטוף ברשת קטנה שהכילה בתוכה את כל שערותיי שמגולגלות בבייביליס.

"אז התאומה של חבר שלך מתחתנת ואת עומדת להופיע בחתונה שלה?" לאה, המאפרת והמעצבת שיער הקבועה של המשפחה שלי שאלה, בעודה מסלסלת לי עוד פיסות שיער.
"כן." חייכתי אלייה שאני מביטה בה מבעד למראה.

"וואו, אז את בהחלט צריכה להיראות פצצה הערב. אגב, בהצלחה שיהיה לך." היא אמרה ואיחלה לי בקולה הנשי והבוגר. "תודה." לחשתי לה בשקט, בזמן שהיא הכניסה גם את השערות האחרונות לתוך הרשת.

"אז, איזה איפור היית רוצה?" היא שאלה ברצינות, כאשר היא לוקחת את הכיסא של השידה שלי ומתיישבת מולי בגובה העיניים. המזוודת איפור הענקית שלה הייתה השולחן שלי שגם אותו דאגתי להזיז בשבילה.