"תמיד מדאיג לשמוע את המונח "תקוותנו היחידה", משום שהפירוש הוא שאם תקווה זו אינה מתממשת, לא נשאר דבר." - למוני סניקט.
{ מתוך הספר "הספר הריק" }
*
הידיים הרכות והחמות של אנאל ליטפו את שערי החלק וסידרו אותו, משום שהיה נראה כיאלו הרגע סיימתי להילחם בג'יהאד האיסלאמי. השתעלתי קלות והתיישרתי על קיר התא בשירותים.
"תתקשרו למאיר, אני רוצה שהוא יבוא לקחת אותי לבית החולים." לחשתי לארד ואנאל בשקט ועצמתי את עיניי הרטובות בעייפות. לא רציתי לזוז, לא רציתי לעשות כלום ושום דבר. פשוט לשכב במיטה עם אביאור ולהרפות את גופי מכל היום הנוראי הזה.
"הוא ביקש שנבלה איתך ושלא נגיע לאביאור. המטרה הייתה שתתרחקי ממנו." ארד אמר בשקט והתכופף לישיבת צפרדע מול פניי המזיעות. הוא שלח יד גדולה להניח על צווארי, אך העפתי אותה יחד עם התקף עצבים שהתחלחל בדמי.
"לא אכפת לי מה הוא ביקש ממך! זה נראה לך שזה עושה לי טוב להיות רחוקה ממנו? ארד בחייאת, תסתכל עליי! תראה איך אני נראית!" צרחתי עליו ברצינות והוא עצם את עיניו הכחולות בעצב, בעוד אנאל מלטפת את כתפיי החשופות ברוגע.
אני יודעת מה אני עושה להם ואיך אני גורמת להם להרגיש וזה אוכל אותי, אבל דיי אני לא מסוגלת להיות מזויפת ולהגיד שטוב לי עם ה"הכל בסדר" הרגיל שלי, שבעצם פשוט בא לי למות מבפנים.
לאחר קרב מבטים רציני ביני לבין ארד, הוא נכנע לי ושלף את הטלפון שלו מכיס הג'ינס האחורי שלו.
"הלו, מאיר?" הוא הצמיד את הטלפון לאוזנו ונעמד במקומו, מתקרב אליי ושולח מלמעלה יד רכה ללטף את הראש שלי ואני, מתוך אינסטינקט, נשענת על הברך שלו בהתייסרות.
"לא, פשוט שילב.. היא הקיאה והיא בוכה. היא רוצה שתבוא ותיקח אותה לאביאור." ארד הסביר בשקט ואז התכופף אליי בשנית, מוחה את דמעותיי היבשות מלחיי ונושק בעדינות למצחי הקטן.
הוא המשיך לדבר איתו בלחישות ורוב השיחה בעיקר הקשיב לו ואני הרגשתי צורך עז להתנצל בפניהם.
"תמשיכו להנות, אני לא רוצה להרוס לכם. אני לא רוצה להיות חברה יותר חרא ממה שאני כבר." מילמלתי בשקט ונדתי בראשי לצדדים, שאני עדיין מרגישה את טיפות האלכוהול הארורות מטיילות בתוך תאי המוח שלי.
"תשתקי, את חברה מדהימה שפשוט עצוב וקשה לה. זה לגיטימי, ליבוש." אנאל ביטלה את דבריי בקול העצבני שלה והניחה את ראשי על החזה שלה. היא שיחקה בשערי והרגיעה אותי, תמיד הליטופים של אנאל הצליחו להרגיע אותי בדרך מוזרה.
"הוא 5 דקות יהיה כאן. בואי בינתיים נצא קצת החוצה וננשום אוויר טוב. זה יעזור לך, ליב." ארד הודיע לי בשקט והכניס את הטלפון שלו לתוך הכיס הג'ינס שלו.
YOU ARE READING
Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה
Romance"ידידות בין גברים ונשים היא בלתי-אפשרית. יש תשוקה, עוינות, הערצה, אהבה, אך לעולם לא ידידות." בלתי ניתן לעצירה, כך תקראו למה שהיה ביניהם. שילב, בחורה צעירה, מרדנית וחייכנית, מלאת אנרגיה ושמחת חיים, הנמצאת בשנתה האחרונה לחטיבת הביניים. שילב נערה מצחי...
