Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 74 ואחרון

אם אנחנו חייבים להיפרד לנצח,
תן לי רק מילה אחת טובה לחשוב עלייה בהמשך ולהנות ממנה, בזמן שהלב שלי נשבר.

•

ה1 לספטמבר.
היום שחיכיתי לו כל כך, לא בשביל לחזור ללימודים, בשביל התקווה שאחגוג אותו מאושרת עם אביאור. בתקווה שאחגוג אותו בפעם השנייה ברצף עם אביאור אבל בפעם הראשונה שאנחנו תחת הכותרת "יחד".

אבל איך אומרים? האדם מתכנן תכניות ואלוהים צוחק. אז עליי אלוהים פתח ערב סטנד-אפ בליווי קומקיאים מוכשרים.

אי אפשר לתאר איך היום הזה התחיל.
ארד ואנאל הקימו אותי מהמיטה תוך כדי שהם עושים רעש עם הנשפני יום הולדת המציקים האלה בתוך האוזניים שלי.

הקימו אותי בחיוך וגרמו לי לתחושה טובה על הבוקר? על זה אפשר לסמן וי.

אירגתי תיק בית ספר, התלבשתי חגיגי כמו כל שנה, בג'ינס אפור משופשף וחדש שאמי רכשה לי שלשום, חולצה לבנה חדשה של בית ספר, סניקרס שחורות וכמובן זר הפרחים הלבן שאנאל וארד קונים לי כמו בכל שנה.

המתנות כבר היו על השידה שלי, מגוון שקיות הפתעה מכל חנות אפשרית שהייתה קיימת ואהבתי. החלטתי כמו תמיד לפתוח אותם אחרי בית הספר.

ירדנו למטה ושתינו נס קפה שיעורר אותנו, ואכלנו קוראסון שוקולד שאמי אופה לנו כל שנה בתחילת הלימודים. הם צפו בבטן הנפוחה של אמא. היא עוד כמה ימים תיכנס לחודש הרביעי של ההריון שלה.

אני לא יודעת ממה אני יותר מתרגשת, אם התינוק יוולד או אם אביאור יקום. אני חושבת שאופציה ב' היא המובילה כרגע. חוץ מזה, אמא שלי הודיעה לי לפני כמה ימים שאם חס וחלילה אביאור לא ישרוד את זה, ויוולד לנו בן, היא תקרא לו על שמו.

אי אפשר לתאר את עוצמת ההתרגשות שחלה בתוכי. לעולם לא חשבתי שאמא שלי תהיה מסוגלת לעשות כזה דבר עבורי. טוב, היא מודעת לחשיבות העצומה שיש לאביאור בחיי.

אבי נישק את ראשי ואיחל בהצלחה לכולנו לפני שיצא לעבודה ואז הגיע הזמן שלנו לצאת לכיוון בית הספר.

"איך את מרגישה, ליב?" אמא שלי שאלה אותי בקולה העדין וליטפה את השיער החלק שלי שהבוקר העברתי בו פן רציני. הרמתי את הזר הפורח על ראשי וגירדתי את מצחי. משכתי את כתפיי לאחור.

"אני מנסה להיות חיובית." השבתי לה בכנות ובקול שקט, מותחת קו עקום על שפתיי. אי אפשר לתאר כמה אני עצובה, כמה הלב שלי ממשיך להישבר כל יום שאני קמה ומודיעים לי שהמצב אותו הדבר.