Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 30

"במקום אהבה, במקום כסף, במקום תהילה, תנו לי אמת." - הנרי דיוויד ת'ורו.
*

עוד 10 דק' הוא צריך להגיע.

עוד 10 דק' אני ואביאור יוצאים לדייט.

סידרתי את השמלה השחורה שלי מול המראה ועשיתי סיבוב קצר. הייתי נראית מדהים.
לבשתי שמלת מיני שחורה וצמודה בעלת שרוולים ארוכים. השמלה הזו החמיאה לי והבליטה לי את החזה והישבן שכמעט ונעלמו לי. השיער שלי היה מסודר לאחור בבייביליס בקצוות והאיפור שלי היה מוכן ומסודר יפהפה על עור פניי.

סנדלי העקב עם השרוכים שנקשרים עד קרסוליי החמיאו לי כל כך, פלוס גובה ה20 ס"מ, הם ישבו על רגליי בצורה מושלמת וסקסית להחריד.

הייתי נראית מהמם ולא התביישתי להגיד את זה לעצמי, כי בפעם הראשונה בחיי עמדתי מול המראה והרגשתי שאני יפה, כל כך יפה, הכי יפה שהייתי אי פעם.

אביאור הבטיח לי הפתעה, אך לא במובן הממשי של המילה. אני מתרגשת כל כך, לאן הוא יקח אותי, מה הוא יגיד לי ואני הכי מתרגשת, איך הוא יגיב שהוא יראה אותי.

צלצול מהטלפון שלי העיר אותי מהמחשבות שלי. בחיוך רחב התקדמתי מהמראה אל המיטה שלי, מכניסה את הטלפון שלי לתיק, לאחר שצפיתי מהודעה של אביאור. הוא למטה. יצאתי מחדרי ונעלתי אותו. התקדמתי במדרגות ששומעים רק את נקישות העקב שלי.

אוקיי, עכשיו צריכים לחשוב על תירוץ לאבא שלי.

המבטים של אבי ואמי אוטומטית הסתכלו לכיווני. אמי חייכה איי בהתפעה ללבוש שלי ואבי כרגיל במבטו הקשוח.

"לאן זה, שילב?" אבי שאל אותי במבטו הקשוח והחלטתי שאני לא נותנת לו להרוס לי את הערב ואני אגיד לו את האמת. סידרתי בעדינות את התיק הלבן שלי על כתפי ובספירה לאחור פלטתי את זה במהרה.

"אני יוצאת לדייט עם אביאור." נתתי למילים לצאת מפי ועצמתי את עיניי בחוזקה, שולחת את ידיי אל ידית הדלת הכניסה של הבית. פקחתי את עיניי, צופה באבי עומד מולי. נבהלתי במעט שהמבט הרוגז שלו התנגש בשלי.

"את יכולה רק לחשוב שאת תצאי איתו." הוא אמר לי בקול נמוך וקשוח, סוגר את הדלת וחוסם לי את הדרך לצאת מהבית. גילגלתי את עיניי ונאנחתי בתסכול. הוא לא עושה לי את זה עכשיו.

"רם, תן לה לצאת." אמי קמה ממקומה וביקשה מאבי לתת לי לצאת אל אביאור שמחכה לי למטה. הוא התעלם ממנה ועיניו הכהות הביטו בכעס בעיניי האפרפרות שצבען הודגש על ידי השחור שמרחתי.

"את לא מבינה שהוא לא באמת רוצה אותה? הוא משחק בך, לעזאזאל איך את לא שמה לב?" אבי הרים את קולו עליי ועל אמי והיה עצבני שאנחנו לא מבינות את כוונתו של אביאור. הרגשתי דקירה קטנה בליבי. כל המצב רוח ירד לי שהוא אמר את זה.