Unstoppable - בלתי ניתן לעצירה

Unstoppable - פרק 35

"זה לא קל למצוא אושר בתוכינו, וזה בלתי אפשרי למצוא אותו בשום מקום אחר." - אגנס רפלייר.

*

25.1.17 - התאריך שאזכור לעד.
התאריך שבו אני ואביאור נהפכנו לזוג.

*

ישבנו במעגל כיסאות סגור שהמחנכת שלנו יושבת בראש המעגל. לא ממש עניין אותי מה היא אמרה. רק חיכיתי לרגע שהיא תחלק את תעודות ההצטיינות לימודית וחברתית.

"טוב אז תעודת מצטיינ/ת בתחום הלימודי מקבלת שילב!" רונית אמרה בחיוך והסיטה את מבטה לעברי. עיניי נפתחו באושר והחיוך שלי התרחב על שפתיי. יש. עשיתי את זה. קמתי ממקומי והתקדמתי אלייה כולם מתחילים למחוא לי כפיים.

"כל הכבוד על ההישגים שלך." רונית המחנכת שלי חייכה אליי חיוך מתוק של אמא. היא נתנה לי את תעודת המצטיינת של המחצית ולחצה את ידי בכבוד. כל כך התרגשתי לקבל בפעם הראשונה תעודת הצטיינות של התיכון.

זכיתי בתואר המצטיינת בסך כל שנות לימודיי 11 פעמים ש2 בכל מחצית.

"תודה." חייכתי אל המחנכת שלי וחזרתי לשבת במקומי שהמחיאות כפיים עדיין נשמעו. אדיר שרק לי בחיוך.

"זאת שילב שלנו! היא ולא אחרת!" אדיר צעק בכיתה והיחיד שהמשיך למחוא לי כפיים, גם אחרי שכולם כבר סיימו.

צחקקתי ושלחתי לו נשיקה באוויר.
אין על הילד הזה בעולם.

"ועכשיו מגיע תורך." רונית אמרה בחיוך קטן והסיטה את מבטה אל אדיר. אדיר כיווץ את גבותיו וחייך אתה חיוך הדבילי שלו.
"מה?" הוא שאל חסר הבנה והמורה לקחה תעודה נוספת מהשולחן שהיה מאחוריה.

"המצטיין בתחום החברתי- כיתתי הוא אדיר!" רונית הקריאה בקול שמח והצביעה על אדיר. אדיר נראה מופתע ביותר והניח את ידו על ליבו בחיוך גדול.

"זה אדיר שלנו!" צעקתי לו בחזרה ומחאתי לו כפיים ביחד עם שאר חבריי הכיתה.

אולי בלימודים הוא לא משהו, אבל מה שכן, הוא הילד הכי מצחיק וחברותי שתכירו אי פעם.

"דיי תשבעי," הוא פלא בחיוך מתרגש ורונית צחקקה מהבעת פניו המופתעת והנהנה אליו בחיוך. הוא קם ממקומי והתקרב אלייה, לוקח את התעודה ולוחץ את ידה. הוא נשאר לעמוד מסתכל המום על התעודה עם עיניו הכהות.

"יואו באמא שלי, אמא שלי תהיה גאה בי על זה." הוא אמר לפתע בחיוך וכולנו צחקנו מהמשפט שנפלט מפיו. הוא חזר למקומו במעגל וכולנו נשארנו לדבר אחד עם השני.